60% מהציבור יתקשו לבטוח בממשלה כל עוד הפרוטוקולים של קבינט הקורונה יהיו חסויים למשך 30 שנה, כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה ופורסם בכתב העת Risk Management and Healthcare Policy.
עוד נמצא במחקר כי כמחצית מהציבור סובר כי מומחי בריאות המביעים ביקורת על החלטות משרד הבריאות מסכנים בכך את הקריירה שלהם.
“המחלוקת המדעית בין המומחים יכולה לתת למקבלי ההחלטות את הכלים להבין את מורכבות הבעיה ולכן יש חשיבות בהקשבה לכל העמדות, גם לאלה המבקרות את העמדות הרשמיות של המערכת”, אמרה פרופ’ ענת גסר אדלסבורג, ראשת מגמת קידום בריאות בבית הספר לבריאות הציבור וראשת מרכז המחקר לתקשורת בריאות וסיכונים באוניברסיטת חיפה, שהובילה את המחקר.
חוסר הוודאות בעת ניהול משבר הקורונה בשנה החולפת שבה לידי ביטוי גם בימים אלה בהם עולה החשש מהתפרצות מחודשת של המחלה והפולמוס סביב מתן חיסון לילדים בגיל 12 עד 15, מתנהל באופן פומבי בכל אמצעי התקשורת וברשתות החברתיות.
לדברי החוקרות, נמצאו במחקר שתי גישות בולטות לטיפול בסוגיות שונות הקשורות לניהול המשבר הבריאותי של הקורונה.
הגישה הראשונה, הקואליציונית, היא זו של אנשי משרד הבריאות, הוועדות השונות המייעצות לו ולממשלה וקבינט הקורונה.
השנייה, האופוזיציונית, היא זו של קבוצות או יחידים המורכבת מאנשי מקצוע שונים כגון במודל היגיון בריא ומועצת החרום הציבורית למשבר הקורונה. במחקר הנוכחי שנערך בין החודשים נובמבר 2020 לפברואר 2021, כלומר, לפני השבעתה של הממשלה החדשה, ביקשו פרופ’ גסר אדלסבורג, הדוקטורנטית רנא חג’אזי מבית הספר לבריאות הציבור וד”ר מינה צמח לבחון את עמדות הציבור בנוגע לעמדות המומחים השונים בנושא משבר הקורונה וההנחיות השונות הניתנות לציבור.
במחקר שנעשה באמצעות שיטות מחקר משולבות, איכותניות וכמותניות, רואיינו 924 משתתפים ונדגמו 435 ידיעות ממסיבות עיתונאים, ראיונות בתקשורת, מכתבים רשמיים, פוסטים ברשתות החברתיות, מאמרי דעה והנחיות רשמיות של הממשלה שהיו שנויים במחלוקת.
מתוצאות המחקר עולה כאמור כי 47% מהציבור סברו כי מומחי בריאות המביעים ביקורת על החלטות משרד הבריאות מסכנים בכך את הקריירה שלהם. עוד נמצא כי 41% מהציבור האמינו באופן שווה למומחי בריאות המייעצים למשרדי הממשלה בנושא הקורונה ולמומחים שמבקרים אותם, בעוד 11% לא האמינו לאף אחד מהם.
תמיכת הציבור בממשלה הייתה בנושאים הקשורים לחיסונים ואילו התמיכה במומחים המתנגדים למדיניות משרד הבריאות הייתה בנושאים הקשורים להשלכות של הסגרים ולשקיפות. כך לדוגמא בנושא החיסונים, 68% מהציבור סברו שלא ניתן להשיג חיסון עדר באופן טבעי, ללא החיסון כנגד הקורונה של פייזר, 72% מהציבור סברו שהחיסון יגן עליהם מהידבקות בקורונה, ו-85% סברו שחשוב לחסן אנשים בגלאי 65 ומעלה ואוכלוסיות בסיכון.
למרות תמיכה גבוהה זו בנושאי החיסונים, עדיין 60% מהציבור סברו כי הממשלה לא הציגה להם את החסרונות של החיסונים כנגד הקורונה.
מאידך, לגבי ההשלכות של הסגרים, 87% סברו שהילדים סבלו בתקופה שבתי הספר היו סגורים, 64% מהציבור סברו שהנזק לכלכלת המדינה כתוצאה מהסגרים והמגבלות פגעו בה יותר מאשר הקורונה עצמה, ו-63% מהציבור סברו שהסגרים והמגבלות פגעו בבריאות הנפשית של הציבור יותר מאשר הקורונה עצמה.
“חשוב לעודד מחלוקת וחילוקי דעות על מנת לערער על חשיבה ולמנוע תפיסות מוטעות והשקפות דוגמטיות. אנו מציעות שלחשיבה מחודשת יכולה להיות השפעה בשני מישורים.
הראשון כולל שילוב מומחים ממדעי ההתנהגות שיכולים להראות לוועדות כיצד הם מנהלים את המחלוקת ולהמליץ על שיטות דיון דיאלקטיות.
השנייה כוללת מתן חשיפה עקבית למומחים מהאופוזיציה, שיכולים להשמיע את דעותיהם ללא חשש ובכך לאתגר את המערכת לחשוב ולהסיק מסקנות”, סיכמו החוקרות.
