על פי כתב האישום, שהוגש על על ידי עו”ד מאיה חזן דהאן מפרקליטות מחוז חיפה, הנאשם הכיר את ליטל יעל מלניק ז”ל במהלך אשפוזה בבית חולים פסיכיאטרי, כשהיא במצב רגשי לא יציב ואף ביטא כלפיה רגשות.
זמן קצר לאחר שחרורה מהאשפוז ולאחר שהמנוחה פיתחה תלות בנאשם, החל בין השניים קשר אישי וזוגי שנמשך כחצי שנה.
במהלך תקופה זו נהגה המנוחה להעדר מביתה ולשהות במחיצתו של קצורה שעות ארוכות ובשל כך, הוצא נגדו צו הרחקה והמנוחה הוגדרה כקטינה בסיכון.
חרף קיומו של הצו, המשיך הנאשם לקיים עם המנוחה מערכת יחסים כאמור ולהיפגש עימה.
בתאריך 1.10.21 הגיעה המנוחה לביתו של קצורה והם שהו זה במחיצת זו שעות ארוכות, בשעות הלילה הגיעו שוטרים לביתו של הנאשם על מנת לאתר את המנוחה. הנאשם לא פתח את דלת הבית ולאחר שהשוטרים עזבו את המקום הוא יצא עם המנוחה מהבית והשניים החלו לשוטט בקריות.
במהלך הלילה שוחחו הנאשם והמנוחה על מצוקתה הנפשית והחליטו לחפור מעין קבר, אליו היא תכנס ותכוסה על ידי הנאשם באופן שהיא יכולה לנשום בהיותה בתוכו.
בהמשך וכשהוא מודע למצוקתה הנפשית, הגיעו השניים לאתר בניה שם חפרו השניים מעין קבר והמנוחה נשכבה בתוכו, לאחר ששמה את מבטחה בנאשם.
המנוחה הכניסה לפיה צינור לנשימה, ולאחר ששקל וגיבש החלטה להמית את המנוחה, כיסה המשיב כליל את גופה ופניה בחול וחצץ בעודה בחיים. בהמשך, הוציא הנאשם את הצינור מפיה של מהמנוחה ומנע ממנה לנשום ולצאת מהקבר ובכך גרם למותה בייסורים עד שנחנקה.
בבקשת המעצר נכתב כי הנאשם גרם למותה של המנוחה בכוונה ובאכזריות מיוחדת והותיר אותה בזירה כשהיא ללא רוח חיים.
בנוסף, נכתב כי: “קיים יסוד סביר לחשש כי באם ישוחרר הנאשם, ולו בתנאים מגבילים, הוא יסכן את הציבור, שכן בתקופה שקדמה לרצח, כמו גם ביום האירוע, הפר המשיב ביודעין את צו ההרחקה שניתן על ידי בית המשפט והמשיך לעשות כן כל העת, הגם ששוטרים הגיעו לביתו מספר פעמים כדי לאתר את המנוחה.
מעשים אלו של המשיב, לצד ניהול מערכת יחסים כאמור עם המנוחה, כשהוא מודע למצוקתה, מלמדים ביתר שאת, כי המשיב חסר גבולות ואינו סר למרותו של החוק, ולפיכך אינו בר אמון”.
החקירה נוהלה על ידי היחידה המרכזית של מחוז חוף באמצעות מחלק נוער חשיפה.
