עצרת הנעילה של יום הזיכרון לשואה ולגבורה תתקיים בבית לוחמי הגטאות היום (חמישי) בשעה 20:00, העצרת היא במעמד נשיא המדינה יצחק הרצוג.
העצרת מתקיימת מדי שנה מאז 1949, השנה חוזרת העצרת למתכונתה המקורית באמפיתיאטרון בקיבוץ לוחמי הגטאות. אורח הכבוד יהיה נשיא המדינה יצחק הרצוג.
יגאל כהן, מנכ”ל מוזיאון בית לוחמי הגטאות: “לאחר שנתיים אנו נרגשים לחזור אל העצרת המסורתית בבית לוחמי הגטאות ולתת את הכבוד הראוי לשורדי השואה, מדליקי המשואות. הדלקת המשואות היא עבורנו מסורת חשובה בעיקר בשנים אלו, בהן לפיד המשואה עובר גם לדורות הבאים ומעביר איתו את מורשת שורדי השואה, המייצגת את ערכי רוח האדם והמאבק לחברה טובה יותר”.
במעמד הדלקת המשואות יצוינו סיפורי חייהם של 6 שורדות ושורדי שואה
את המשואה הראשונה תדליק יהודית מסד, נולדה ב-1938 בסלובקיה.
בת זקונים לברטה וצבי פוגלמן, אביה נלקח על ידי הגרמנים ובגיל שש עלתה עם דודתה ל”רכבת ההצלה” של קסטנר ולאחר מספר חודשים במחנה ברגן-בלזן, הן הגיעו לשווייץ, ומשם לאיטליה, שם התאחדה יהודית עם אמה.
השתיים עלו ארצה ובהמשך הגיעה יהודית כ”ילדת חוץ” לקיבוץ כפר מסריק, שם נישאה לגיורא מסד והקימה משפחה.
באוקטובר 2002 נפל בנם הבכור, רס”ן תמיר מסד, לאחר שנאבק במחבל מתאבד במהלך שירות מילואים.
את המשואה השנייה תדליק בלה פיש, נולדה ב-1929 ברומניה.
שם נעוריה היה איזבלה גליק. ב-1944 גורשה למחנה אושוויץ, עבדה בבית חרושת לייצור נשק ונשלחה ל”צעדת מוות”.
בלה שוחררה בסוף אפריל 1945, היא שבה לרומניה והתחתנה. בעלה נאסר על ידי המשטר הקומוניסטי ולאחר שחרורו, בשנת 1957, עלו השניים לישראל.
בלה ובעלה הקימו מפעל במגדל העמק.
בנם, עורך הדין אדם פיש, שהיה פעיל באגודה לזכויות האזרח, נפטר ב-2014 במהלך טיול אופניים בנגב ולאחרונה נחנכה לזכרו “כיכר זכויות האדם” בחיפה.
את המשואה השלישית ידליק פרופ’ יהושע זק, נולד ב-1929 בווילנה.
ליהושע היו חמישה אחים ואחות, שהיו קשורים מאוד איש לרעהו, קשר שהציל יותר מפעם אחת את חייהם.
בקיץ 1941, גורשה המשפחה לגטו, ובהמשך, למחנות עבודה שונים באסטוניה ול”צעדות מוות” לגרמניה.
זמן קצר לאחר שחרורן גויס יהושע ל”צבא האדום”.
ב-1948 התאחדו האחים ששרדו בווילנה. ערב תחילת לימודי הפיזיקה באוניברסיטה, גויס יהושע שוב ונשלח להילחם בקוריאה.
אחיו הצליחו לשחררו וכך שינו את מסלול חייו. בשנת 1957 עלה יהושע ארצה וסיים את לימודי הדוקטורט בטכניון. יהושע זק זכה גם באליפות ליטא לחתירה בקייק.
כיום הוא פרופ’ אמריטוס לפיזיקה בטכניון, אחרי קריירה עשירה של גילויים פורצי דרך, שעליהם הוענקה לו בשנת 2014 מדליית יוג’ין ויגנר הנחשבת.
ביום העצמאות השנה יקבל פרופסור יהושע זק את פרס ישראל בחקר הפיזיקה והכימיה.
את המשואה הרביעית ידליקו מיכאל ויגאל, בניהם של בוריה ונעמי יודקובסקי ז”ל.
בוריה (ברוך) נולד ב-1906 בביטן, במזרח פולין.
בשנות השלושים היה פעל בארגון הפיננסי של המוסד לעלייה ב’, שפעל בין היתר לרכישת אניית המעפילים “ולוס”.
לאחר הכיבוש הגרמני הצטרף בוריה עם אמו, אשתו יונה ובנם אורי למחנה משפחות של יחידת פרטיזנים.
אמו נהרגה מכדור תועה, אשתו ובנו נרצחו בעקבות הלשנה. בוריה קבר את שלושתם והמשיך לפעול כפרטיזן במבצעי חבלה שונים. באחד מהם נפצע קשה מרסיסי רימון.
לאחר המלחמה חזר לעירו ועבד כמנהל בנק עד שהצטרף למרכז “החלוץ” בלודז’, המשיך לפריז כגזבר של תנועת “דרור”, עלה ארצה והיה הגזבר הראשון של קיבוץ לוחמי הגטאות.
בוריה נישא לנעמי ונולדו להם שני בנים, מיכאל ויגאל. הוא נפטר ב-1969 ממחלה קשה.
נעמי רוזנשטראוך-יודקובסקי, רעייתו, נולדה בשנת 1920 בוורשה. כשהייתה בת שש עלתה המשפחה ארצה והתיישבה בתל אביב.
בעקבות קשיים כלכליים חזרה המשפחה לוורשה, עם חיסול הגטו לאחר המרד, נכנסו בני המשפחה למחבוא אך הם נתפסו וגורשו למחנה מיידנק.
הוריה נרצחו ונעמי גורשה למחנה אושוויץ. לאחר השחרור שבה לוורשה והכירה את בוריה, יחד עמו הייתה ממייסדי קיבוץ לוחמי הגטאות. בהיותה אדריכלית תכננה נעמי את חדר האוכל של הקיבוץ וחלק מאגפיו של המוזיאון.
סדרת ציורים של נעמי, “זיכרונות ממחנה אושוויץ”, הוצגה במשפט אייכמן. נעמי חתמה על ציורים אלה רק במספרה במחנה: 48035.
נעמי יודקובסקי נפטרה ב-1996.
את המשואה החמישית תדליק חוה לנג.
חווה נולדה ב-1930 בבלגיה למשפחה שבה חמישה ילדים, במאי 1940, לאחר כיבוש בלגיה, נמלטו בני המשפחה לצרפת.
לאחר מספר חודשים הם נתפסו ונכלאו, במאי 1941 הבריחו אנשי ארגון אוז”ה (OZE) את חוה ואת רבקה אחותה מתוך המחנה למקום מבטחים.
הן קיבלו שמות בדויים והוסתרו בין ילדים נוצרים, כשהן נודדות בין מספר מקומות. לאחר השחרור הצליח אחיהן הבכור, שהיה פעיל במחתרת הצרפתית, לאתר אותן ואת אחותם הקטנה. ההורים ואחות נוספת נרצחו באושוויץ.
חוה ואחיותיה עלו ארצה בשלהי 1945.
חוה נישאה בישראל לאהרון יעקובוביץ’. אחרי פטירתו התחתנה עם צבי לנג.
הסתבר שבבית המשפחה בבריסל נותרו צילומים, אותם שמרה במהלך המלחמה שכנה וחברה של ההורים. את חלקם תרמה חוה לארכיון בית לוחמי הגטאות.
את המשואה השישית תדליק נכדתו של אברהם קורצפלד ז”ל.
אברהם נולד ב-1931 בפולין, עבר עם אביו ארבעה מחנות עבודה, השמדה: זקנהיים, גרוס רוזן, בלכהמר ובוכנוולד.
האב נספה שלושה ימים לפני השחרור, לאחר המלחמה התאחד עם אמו ואחת מאחיותיו. נקלט בארץ במוסד עלייה בפתח תקוה ושירת בגדוד 12 בגולני.
לאחר נישואיו לרחל היגרו השניים לארה”ב ושבו לחיות בישראל במחצית שנות ה-90, סגירת מעגל מרגשת הייתה שאחד מהנינים שירת בסיירת אגוז בבסיס שרגא, בו שירת גם אברהם.
רעייתו רחל נפטרה לא מכבר, כשלזוג יש יותר ממאה נכדים ונינים. בן נין ראשון (חימש), נולד ביום הולדתו ה-90 של אברהם.
אברהם לא זכה להדליק את המשואה. הוא נפטר לפני כחודשיים. את המשואה תדליק נכדתו יפה.
קרדיט: באדיבות המשפחה
