אומנם, יש מספרי סיפורים אשר יספרו על הירח דבש שהיה בין האחרון לבין המנג’ר יוסי בניון בתקופתם בבית”ר ירושלים, אבל בואו נאמר את האמת ,יוסי לא באמת קבע משהו לרוני, אז שלא ימרחו אותנו כמו שוקולד על פרוסת לחם.
אני מתעצבן לשמוע אמירות כמו “כץ קמצן”, מפני שאין להן שום ביסוס ואחיזה למציאות, הרי הבנאדם מוציא מכיסו האישי סכומים שהיו יכולים ללכת ליורשיו, בשפתו אומר: “קאט דה בולשיט”, עולם הכדורגל חייב להתחיל לתת לו כבוד, כי מגיע לו, גם מצד לוי הוותיק שצריך להיות אסיר תודה על כך שהוא מקבל כמעט את כל מבוקשו, דבר שאינו מובן מאליו.
האיש על הקווים חייב להשלים עם המצב הקיים, אומנם יש הכחשה תמוהה מצד המועדון על הטייטל מעל ראשו של הרכש מחדרה, אבל מספיק עם עצימת העיניים, עד כאן ההקדמה.
על מה בעצם המהומה אתם שואלים?
אעשה לכם סדר.
מאמן האדומים הבין שאינו יקבל את כל מבוקשו והחליט להלחיץ את המערכת, מה שלא הניד עפעף אי שם בארה”ב, דבר שגרם לו להתקפל ולהשלים עם הסיטואציה, אלא אם ברצונו להיות מובטל בתוך ים של מאמנים המחפשים ג’וב.
