“הגיע הזמן לסיים את הכאוס במפרץ חיפה. עד שנת 2025 ממשלה בראשותנו תפנה את בז”ן”, כך אמר יו”ר סיעת יש עתיד, מאיר כהן, בעת ביקור במפרץ חיפה, כחלק מיום סיור של חברי כנסת ממפלגת ‘יש עתיד’ ברחבי חיפה.
אל דבריו הצטרף חבר הכנסת, יוראי להב הרצנו, מוביל תכנית האקלים של המפלגה שביקר גם בנחל הקישון וברחוב דגניה, הצמוד למיכליות נפט של תש”ן בו גרים יותר מ-300 חולי סרטן, ואמר: “נפעל לפינוי המפעלים הפטרוכימיים באופן מהיר, באמצעות תכנית מסודרת ומקצועית.
ניישם את תכנית הקמתו של אזור עתיר ידע, מגורים ותעסוקה על השטח שהיום הוא מזהם. אפשר להתחייב שעל כל משרה אחת במפעלים המזהמים, נייצר שלוש משרות חדשות”.
נוסף על הסיורים השונים, כל חברי הכנסת הגיעו במהלך הביקור לעמותת חש לב שם קיימו חלקם שיחות טלפון עם קשישים כדי להפיג את בדידותם של הקשישים וארזו חבילות מזון עבור קשישים נזקקים.
דקלה מיכאלי, מנהלת סניף לב חש חיפה מסרה: “אנו מודים לחברי יש עתיד שבאו להכיר את פעולותנו החשובות ומזמינים את כל אישי הציבור במדינת ישראל לסייע לנו לחזק את החוליות המוחלשות בחברה הישראלית”.
חבר הכנסת מיקי לוי, שסייר בעסקים קטנים בעיר התייחס למצב הכלכלה ואמר: “עצוב להסתובב בעיר התחתית ולראות את הפגיעה בעסקים הקטנים. המשבר הזה פשוט לא מנוהל.
אם אנחנו רוצים לצאת מהמשבר הכלכלי, אנחנו חייבים להתחיל בחיפה. היא לא רק העיר השלישית בגודלה בארץ, היא לב התעשייה והעסקים של כל אזור הצפון”.
חברת הכנסת, מירב כהן, שהתמקדה בחיי האוכלוסייה המבוגרת בעיר סיפרה: “הבוקר ביקרתי במרכז יום בחיפה ופגשתי מבוגרים שסיפרו לי עד כמה מרכז היום חיוני עבורם, או כפי שאחת מהן תיארה לי: “כשאני בבית, הקירות לא עונים לי.
מרכזי היום הם אחד מהפתרונות החשובים ביותר כדי להתמודד עם מצוקת הבדידות ולצערי כיום הם מתוקצבים בחסר על ידי המדינה.
צריך גם לחזק את הפעילות הקיימת וגם להרחיבה. חבל על כל אדם מבוגר שנמצא בביתו ולא זוכה להגיע למקום כזה וליהנות מחברה, פעילות וארוחה חמה. זה פשוט מציל נפשות”.
חבר הכנסת רם בן ברק, שסייר בין השאר בעסקים בבעלות מעורבת, יהודית וערבית ובהם בחומוס, פאדי, התייחס לצורך בשינוי חוק הלאום כדי שכל תושבי חיפה יהיו שווים: “במדינת ישראל גרים אזרחים ישראלים, כולנו שווים. הייתי היום בסיור בחיפה והבטחנו לתושבים הערבים שמפלגת יש עתיד תוסיף את המילה שוויון לחוק הלאום ובהקדם כי בעיניים שלנו אין הבדל בין אזרח לאזרח”.
