אתחיל מהסוף ואחזור להתחלה, אם היו אומרים לי לפני שנה שאני אחזור לגור בחיפה הייתי מתבאסת.
את החזרה שלי לחיפה לא יכולתי לצפות, נכון, נולדתי בה וגדלתי בה וכמיטב הקלישאות רק בעיר הולדתך אתה תרגיש באמת בבית, שזה די נכון וזה לא שלא היה כיף אבל רוב שנות חיי לא הצלחתי\השכלתי לראות את הקסם שיש בה.
את הקסם שאני רואה עכשיו.
את התואר שלי בתקשורת במכללת עמק ישראל עוד העברתי בחיפה וכשסיימתי אותו יצאתי לסיבוב.
סיבוב שכלל את רמת גן, 3 חודשים בהודו, מושב שדה יצחק בשרון ובחזרה הביתה.
5 שנים זה לקח.
כשחזרתי זו הפעם הראשונה שהצלחתי לראות את העיר הזו דרך עיניים שלשם שינוי לא מסנוורות מכל מה שקורה בחוץ ואז התאהבתי בעיר הזו מחדש. אהבת נעוריי.
העובדה שחזרתי לעיר כשאני בסטטוס אחר בוודאי מוסיפה לתחושה הטובה וליכולת שלי לראות את הטוב.
חזרתי כשאני בוגרת יותר, יציבה יותר, בזוגיות מאושרת, לא חיפאי והתאהב בעיר בדיוק כמוני, מנהלת עסק עצמאי, בקיצור, אני עכשיו כל מה שלא הייתי בקדנציה הקודמת שלי בעיר.
חיפה, אני אוהבת בך כמעט הכל וזה לא מעט.
את ואדי ניסנאס ששם באמת יש את האוכל הכי טוב שאכלתי, הוייב המגניב של שוק תלפיות שדי מטורף לראות את מה שקורה שם אחרי שכל ילדותי זה היה אחד האזורים האפלים ביותר בעיר ועכשיו אחד המגניבים אם לא הכי מגניב.
אוהבת לפגוש את חברי הילדות שלי שגדלנו יחד ולשתות כוס יין בגג בסירקין ולתצפת על כל הנמל.
לטייל עם הכלבה שלי בכרמל אזור מגוריי ולקלוט שאני בעצם גרה בתוך יער ואפילו להיות במשחק של ליגת האלופות בסמי עופר בניצחון 2:0 על יובנטוס, היסטוריה.
בא לי להגיד לך את מה שהייתי אומרת לטלי הילדה, את טובה כפי שאת, יש לך קסם שאין לאף אחד אחר, תתעלמי מרעשי הרקע ותשאפי לשמר את הייחודיות שלך, לשפר את מה שחסר ולצמוח. איזה כיף לחזור.
הכותבת היא, טלי זלמנוביץ’, בת 31, חיפאית במקור ובהווה | מפיקה ומנהלת עסק עצמאי בתעשיית המוזיקה המקומית, בזוגיות פלוס 3 מהלכים על 4.