הכירו את “פוזי”, חנות תקליטים יד שניה, טישרטים ותמונות מרחוב מוריה 35 בכרמל החיפאי.
את החנות “פוזי”, “POOZY”, אני מאתר באקראי ברחוב מוריה, היא בולטת וייחודית בנוף, הקירות מכוסים בתמונות של אלבומים ואמנים נוסטלגיים ובתוך החנות ניתן למצוא חולצות טריקו עם הדפסים של להקות ישנות, אוסף תקליטים מרשים מכל הסוגים ועוד אביזרי רטרו ונוסטלגיה.
בתוך החנות הלקוחות יושבים ומשוחחים שקועים בשיחה ערה בינם לבין עצמם.
החנות מוגדרת על ידי פיני המנהל כחנות וינטג’, כאשר בחנות נמכרים תקליטים יד שניה, תמונות של סרטים וזמרים, חולצות טריקו עם הדפסים של להקות וסרטים, פרסומות ישנות. מוצרים באוריינטציה של רטרו ונוסטלגיה.
התקליטים מגיעים מאוסף פרטי של פיני הכולל כמה אלפי תקליטים, יחד עם תקליטים אחרים שהחנות רוכשת. החולצות והתמונות נרכשות מספקים בחו”ל.
באופן שמתכתב עם אופי החנות, היא נפתחה בספונטניות לפני 6 חודשים, כאשר מהרגע שנבט הרעיון לפתוח ועד הפתיחה עצמה לקח חודש וחצי בלבד. המיקום בשדרות מוריה נבחר לאחר שפיני התוודע אליו בהליכות שעשה באזור.
למעשה, פיני ביקש באמצעות בית העסק למנף את אהבתו למוזיקה ונוסטלגיה ולייסד מקום תרבות רטרו בהתאם לעיני רוחו. במקרה זה, העסק למעשה ממסד את חלום חייו, את העיסוק בתחביבים הדומיננטיים של פיני והוא עבד עד לאחרונה במשרד המשפטים ויצא לפנסיה מוקדמת.
הקורונה דווקא יצרה הזדמנויות בהקשר של פתיחת העסק, כיוון שלא נפתחו עסקים רבים בקורונה, נוצרו הזדמנויות השכרה אטרקטיביות לעסקים חדשים.
מנגד היו גם השפעות לא טובות, למשל העסק היה סגור חודשיים וחצי מתוך 5 חודשי קיומו, כמעט חצי מהזמן. העסק, בתוך עמו הוא יושב, ו”כשיורד גשם כולם נרטבים”. קושי נוסף היה העדר הזכאות לעזרה תפעולית או הנחה בארנונה כיוון שמדובר בעסק חדש ואלו היו המחירים שהיו כרוכים בהגשמת החלום.
פיני מספר: “עם הפתיחה המחודשת, מחמם את הלב לראות את הקליינטים מגיעים לחנות, ויש עבודה ברוך ה’. אפילו שאני לא כל כך משקיע כרגע בפרסום החנות.
הרבה אנשים חוזרים פעם שניה ואפילו שלישית, מתעניינים ומפרגנים”.
אפשר לומר שההתעניינות מוצדקת, החנות שונה בנוף, מרעננת, עוסקת במשהו נישתי וזה מושך לקוחות. כרגע עיקר הפרסום והמשיכה של הלקוחות הוא מפה לאוזן ומהתוודעות בלתי אמצעית. לדעתו של פיני, כאשר המצב הכלכלי יתייצב והסיכונים להשקעה הראשונית יתמתנו, ניתן יהיה להתחיל להשקיע לפרסום.
החנות עוד בשלב של ניסוי וטעייה, קשה לגזור עד כה מסקנות או תובנות כלכליות להמשך הדרך. העסק מצוי בשלב בראשיתי ואופיו המיוחד מזמין אורך רוח וסבלנות. צריך עוד זמן כדי לחדד את הסגנון של החנות והטעם של הקליינטים, או לגבש מסקנות והכרעות על מאזן הרווחים וההפסדים, זה עוד לא הזמן. יש איזה כיוון שמתפתח בקצב שלו.
בחנות יש מוצרים מבוקשים יותר, לעיתים גם כאלו שפיני לא נתן להם הרבה סיכויים. על אחת כמה וכמה כאשר הקורונה באמצע, על השפעותיה הכלכליות והחברתיות, הבידודים וההסתגרות.
ממילא, כרגע גם אין אמביציה משמעותית להתפתח מעבר לקיים. פיני כן שואף להגדיל את מעגל הלקוחות, לייצר מוניטין והיכרות של הציבור עם החנות, באשר היא יושבת על נישה מיוחדת ומסקרנת. אנשים יבואו ויחזרו ויהיה להם כיף. להקנות לעסק עילה של מעין מוסד תרבותי קטן והכל לאט, על מי מנוחות, “בקצב של הפנסיה”, תוך שמירה על ההנאה מהעסק. ביזנס אנד פלאז’ר.
בעיני פיני, יש חשיבות חברתית רבה בעידוד וטיפוח העסקים הקטנים, העסקים החדשים הצעירים מנסים להרים את הראש מעל המים והם זקוקים לעזרה.
ההוצאות של העסק מגיעות לאלפי שקלים עוד בטרם היא נפתחה לקבל קונים וללא הסיוע העסק מסתכן בסגירה. בפרט בתי עסק של תרבות ורוח. אלו מקומות ייחודיים שנותנים ערך מוסף לחברה.
בית העסק של פיני הינו ייחודי גם ביחס לז’אנר, הוא משלב את תחום התקליטים התמונות והחולצות, אשר בדרך כלל חנות מוקדשת רק לאחד מהם. אפילו בתל אביב אין חנויות מסוג זה. לפיני חשוב הפרגון, הוא שמח על כל איש ואישה שנכנסים לחנות, מתרשמים, מתבוננים, גם אם לא קונים.
קרן רווה רביד מהיחידה למעורבות חברתית באוניברסיטת חיפה ועמותת מתייעלים לחינוך פיננסי וסיוע כלכלי, מביאים בפניכם את הסיפורים האמיתיים והכנים של האנשים מאחורי העסקים שנפגעו בקורונה.
במסגרת קמפיין הסיוע לעסקים קטנים ברחבי חיפה, קרן רווה רביד ועמותת מתייעלים מזמינים אתכם לכנס “עסקים וקהילה” של אוניברסיטת חיפה.
לרישום לכנס >> לחצו כאן
