כלומר אצל איזה הורה ישהו הילדים רוב הזמן לאחר הגירושין, כדי להגיע להחלטה בנושא, יש לבחון ולקבוע את המסוגלות ההורית של כל הורה לכך שילדיו ישהו אצלו.
מהי מסוגלות הורית?
מסוגלות הורית פירושה היכולת של הורה לספק לילדיו את כל צרכיהם ובפרט צרכיהם הבסיסיים: ביגוד, מזון, חינוך, צרכים רפואיים וכיו”ב.
במילים אחרות, מדובר ביכולת של הורה להעניק לילדיו יציבות כלכלית ורגשית.
במקרים רבים, לשני ההורים יש יכולת לעשות כן, על פניו, מדובר בדבר חיובי ביותר, שכן בין אם הילדים ישהו רוב הזמן אצל אמם ובין אם אצל אביהם, יסופקו צרכיהם הבסיסיים ותוענק להם יציבות כלכלית ורגשית.
אולם, הדבר יכול דווקא לעורר קשיים רבים, שכן נשאלת השאלה, אם לשני ההורים יש מסוגלות הורית, איך ניתן לקבוע אצל איזה הורה ישהו הילדים?
קביעה זו נעשית על ידי חוות דעת של מומחה, אשר מוגשות לבית המשפט. המומחה נפגש עם כל אחד מההורים, שצריך לשכנע אותו שהוא ההורה שמסוגל לספק לילדיו את כל צרכיהם באופן הטוב ביותר, ושלטובת הילדים, יש להעניק לו את המשמורת עליהם.
בטרם הפגישות עם הגורמים המקצועיים, חשוב להיעזר בעורך דין
ישנם הורים רבים שהמשמורת על הילדים לא מוענקת להם, עקב כך שהם לא התכוננו כראוי לשיחות עם הגורמים המקצועיים, לרבות המומחה שעורך את חוות הדעת.
כדי להימנע ממצב שכזה, על ההורים להיעזר בעורך דין, תפקיד עורך הדין הוא להסביר להורים מה צפוי לקרות בפגישות אלה, מה הם צפויים להישאל וכיצד הם יכולים ואף צריכים להתמודד עם בחינת מסוגלותם ההורית.
מדובר בהכנה חשובה במיוחד, שיכולה לגלות היבטים פחות חיוביים באופיו של אותו הורה, שניתן לתקנם בקלות יחסית.
בפועל, עוברים ההורים ראיון קליני, וכן מתבקשים לנתח תמונות של סיטואציות חברתיות, להשלים משפטים ועוד.
כאמור, תפקידו של עורך הדין הוא להסביר להורים כיצד צפויות להתנהל אותן פגישות וכן להבחין בתכונות הפחות חיוביות שלהם ולנסות לשפרן.
האם לילדים יש השפעה בקביעת הסדרי השהות?
כאמור, הסדרי השהות של הילדים נקבעים לפי המסוגלות של הוריהם, שנקבעת לאחר פגישות עם גורמים מקצועיים ואולם, גם לילדים עצמם יש השפעה בקביעת הסדרי השהות. הדבר תלוי במספר גורמים החל מגיל: ככל שהילד מבוגר יותר, יש לתת לדעתו משקל רב יותר.
בית המשפט לא נוהג להתחשב בדעתם של ילדים עד גיל 6 ומעדיף שהאם תהיה ההורה המשמורן.
עם זאת, יש לציין שעל בית המשפט לפעול לפי “עיקרון טובת הילד”, כך שאם מוכח שטובת הילדים היא שהם יהיו בחזקתו של האב, כי האם מזניחה את ילדיה או לא מסוגלת לדאוג לרווחתם וכדומה, האב מקבל את המשמורת על הילדים.
העדפה לעומת התנגדות, אם הילד אומר שהוא מעדיף לשהות אצל הורה מסוים, אך אין כל סיבה לכך, נטיית בית המשפט היא לא לייחס חשיבות לדעתו. לעומת זאת, אם הילד לא אומר שהוא מעדיף לשהות אצל הורה מסוים אלא שהוא מתנגד לשהות אצל הורה מסוים, בנחרצות ובתוספת נימוקים, נוטה בית המשפט לייחס חשיבות רבה יותר לדעתו ומנסה לכבדה.
אמינות המידע שהילד מקבל, אם הילד מקבל מאחד מהוריו מידע שקרי באשר להורה השני, שגורם לו שלא לרצות לשהות אצל אותו הורה שני, בית המשפט לא מייחס כל חשיבות לדעת הילד.
לעומת זאת, אם המידע שהילד מקבל הוא נכון ואותו הורה שמסר לו את אותו מידע מוכיח זאת, בית המשפט נוטה יותר להתחשב בדעת הילד, אך גם אז בודק האם מדובר ברצון אמיתי וחופשי של הילד או שהוא מוסת על ידי הורהו.
