גמביט הבחירה

יזמות, הינה חילוף אותיות של, תיזום, כדי להפוך את שם העצם לפועל מתהווה, נחוצות שתי יכולות של קור רוח וחשיבה שונה לגבי הפתרון הדרוש.

בעידן היציאה מהקופסה מאזורי הנוחות ושבירת תקרות הזכוכית, ניתן לומר שיזמות היא לא רק עניין של אופי אלא יכולת שניתן ורצוי לפתח, בכל מתאר בוא בני אדם נדרשים למציאת פתרונות יש מאין, להוציא אולי את רשות המיסים.

 

כשאין לך רוח תלך, כשאין לך כוח לנדודים תפליג,

כשאין לך עשתונות תחכה לרוח וכשאין לך מוצא – תיזום.

 

קצרמר זה הוא השני בטרילוגיה, בהשראת ׳גמביט המלכה׳ של נטפליקס ויתמקד בצד האסטרטגי של קרב המוחות וביכולת לקבל החלטות הרות גורל. כלומר, ראיית הנולד אל מול התכנון והרעיון, בשאיפה שהקרבת הגמביט תניב יתרון אסטרטגי וניצחון.

ההרגל הוא התאבדות אבסורדית טען אלבר קאמי, מי שאינו משנה את השיטה יחווה את אותו כישלון, אלא אם ישנה היכולת לקשור רצף מחשבתי מתוך אירועים, מושגים והתנסויות שאין ביניהם זהות או דמיון, אפופוניה.

ווינסטון צ׳רצ׳יל נחשב למנהיג העולם החופשי בימי מלחמת העולם השנייה וכן כאסטרטג מדיני, צייר, היסטוריון, שתיין ויורש העצר של הלורד ממרלבורו.

על צ׳רצ׳יל נאמר מפי מקריו, כי "בכל הנוגע להתמודדות עם אתגרי המנהיגות, צ'רצ'יל היה עקשן (במקור ״ראש חזיר״). הוא היה מאוהב בהשקפת עולמו עד לחטא ההיבריס. הוא התעלם, הפחית ועוות נתונים חיוניים.

הטיל בכוח את האסטרטגיה שלו ולא נתן מקום לקולות נבדלים לאתגר את הנחותיו, להביע את דעתם או לחקור אסטרטגיות חלופיות. אך עם זאת, הוא למד מטעויותיו והבשיל במשך השנים עד שהדהים במנהיגות יוצאת דופן במלחמת העולם השנייה״.

כשצרפת נכנעה להיטלר במאי 1940, אחד החששות המיידים היה שתמסור לגרמניה את הצי הימי שלה שעגן בנמל מרס אל כביר מול חופי אלג׳יר. בשלישי ליולי 1940, החל מבצע ״קטפולט״, במתן אולטימטום לאדמירל הצרפתי ודרישה לכניעה ומסירת הצי ללא כוח אדם לידי הבריטים, כשהיה ברור כי הצרפתים אינם נאותים להיכנע, פקד צ׳רצ׳יל על כוחות בריטניה להטביע את הצי הצרפתי.

האירוע מהווה שיעור ביזמות אסטרטגית ומסייע בהדגמתו של הלך מחשבה מופשט אשר יוצר יתרון צבאי ומדיני. יזמות מכיוון שהפתרון היה נועז ומרחיק לכת ולענייננו יוצר רצף משמעויות בקרב משתנים שונים במערכה. כמובן, שההקרבה של הצי הצרפתי מהווה מסר אסטרטגי ונמשלת לגמביט פשוטו כמשמעו.

הדילמה לפתחו של צ׳רצ׳יל הייתה משולשת: ראשית, כיצד ניתן להחליש או לכל הפחות לא לחזק את האויב הגרמני בידיעה שצי התקפי שלם עלול ליפול לידם. הסכנה הממשית הייתה שגרמניה תתוגבר בכלי משחית, תחצה את תעלת למאנש ותפלוש לבריטניה, מהלך שיהיה סופני מבחינת האנגלים.

שנית, כיצד ניתן לגרום לארה״ב להתגייס לטובת המערכה הכוללת, כשהערכת המצב של האמריקאים הייתה כניעה בריטית לגרמניה בדומה צרפת ולבסוף האם המחיר של הטבעת הצי הצרפתי הוא לא כבד מידי עבור השגת השתיים הראשונות.

ההחלטה בפועל הייתה חד משמעית, אך מסופר שלאחר מתן הפקודה פרץ צ׳רצ׳יל בבכי והסתגר בחדרו. מאוחר יותר שיתף שזאת הייתה ההחלטה הקשה ביותר שקיבל מימיו.

היסטוריונים גורסים שפעולה זו חוללה את התפנית המשמעותית במלחמה כנגד גרמניה, בממד התוצאה גרמניה נוכחה לדעת כי בריטניה איננה בוחלת בשום אמצעי כדי להשיב מלחמה. ארה״ב התרשמה מהנחישות הבריטית, שינתה את מדיניותה הצבאית והצטרפה אל בעלות הברית בלחימה. בצרפת לעומת זאת, האשימו את צ׳רצ׳יל בפשע מלחמה על מות 1,300 ממלחיה.

השימוש של צ׳רצ׳יל בגמביט, היה יותר בצד הטרגי של קרב המוחות מאשר על לוח השחמט. על פי אלבר קאמי, אסון הוא חד צדדי, לעומתו, טרגדיה היא אסון ממנו נפגעים כל הצדדים.

המסקנה הנגזרת מסיפורו של צ׳רצ׳יל היא שיזמות היא הכרחית כדי לשנות את כף המאזניים ועם זאת, בראי התקופה למדנו שלא כל מצביא עם ניסיון צבאי הוא גם בעל ראייה מדינית מפוקחת. לשם כך עליו לדמיין את משמעות כל הצעדים, הפעולות והתמורות בטרם ברבור, תכנון ובצוע וכל השאר, היסטוריה.

הכותב, יהונתן יששכרי, מייסד Your Impact , ייעוץ ויזמות בעולם המתפתח.

 

אהבתם? שתפו >>

סקר חדשות NWS

האם השנה מועדון מכבי חיפה ועיריית חיפה יערכו חגיגות אליפות?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

המלצת העורך
חזרה למעלה
דילוג לתוכן