“למה לי פוליטיקה עכשיו?”, שאלו להקת משינה ואני מסכים איתם.
ניקח את ההסכם הקואוליציוני לעולם הספורט: ברק בכר, מן הסתם , יהיה ראש הממשלה וכעת נחלק יחד איתו את התפקידים שעל המדף.
שר התקשורת, יהיה פרנטזי פיירו.
איך לא?
בכל חגיגת שער הוא מראה עד כמה יש לו חיבור למכשיר הסלולר וחוץ מזה שישנה תקשורת מעולה בינו ובין שחקני הקישור, אשר יודעים איך להשיגו במקום ובזמן הנכון בכדי להבקיע שערים.
שר הביטחון, יהיה צ’ארון שרי.
ההולנדי-סורינמי כמעט תמיד נמצא בזמן ובמקום הנכון כאשר צריכים אותו, במנהיגות, בבישולים, בשערים.
מעניק בטחון מלא בזמן שהוא על כר הדשא.
השר לביטחון פנים, יהיה שון גולדברג.
הבלם שהפך לכזה בהפתעה, הוא בין שחקני ההגננה הטובים בארץ.
מעניק רוגע לכל הסובבים אותו תוך עשיית קושי רב לגורמים שרוצים לעשות בלאגן בהגנת חיפה.
שר האוצר, יהיה עומר אצילי.
כל שער שלו יותר יקר ושווה ערך מהקודם, הממון אצלו ברגליים.
המושג “שווה כל שקל”, תפור עליו.
שר הפנים, יהיה נטע לביא.
מנהל את כל ענייני החיבור בין ההגנה להתקפה, הגורם המקשר בין כל חלקי הפאזל.
אפרופו משרד הפנים, אוהדי הקבוצה חולמים על כך שלא יחתים את דרכונו במדינה אחרת.
שר החוץ, יהיה דולב חזיזה.
הקשר המחונן יודע לעבוד גם במגרש וגם מחוצה לו מבחינת הייצוגיות של המועדון.
על כר הדשא עובד הכי קשה ומחוצה לו דואג להראות עד כמה הוא מחובר לירוקים ולא סתם הוא נשלח כמעט כל משחק להתראיין.
בטוב וברע.
שר התחבורה, יהיה ג’וש כהן.
לא משנה מה הרכב ההגנה ,הוא תמיד יודע לעבוד איתם בסנכרון מלא, ממש כמו שרכבות יודעות איך לא להתנגש חלילה.
שר האנרגיה, יהיה עלי מוחמד.
העוצמה שיוצאת ממנו בלתי רגילה.
בלעדיו קר, קודר, חשוך והוא ספק האנרגיה האולטימטיבי ועובד ללא הפסקה ומספק עוצמה לסובביו.
הכי ראוי לתיק הזה ולכן, נבחר ברוב קולות.
שר התרבות, כאן נעשה רוטציה בין סונדגרן וקורנו.
שניהם קלאס באפס מאמץ.
מהרגע הראשון שנחתו כאן הם השגרירים הטובים ביותר של מערכת הסקאווטינג במכבי חיפה.
לדעת להיערך בהתאם ולהביא את מי שחסר לסגל ,זאת תרבות שאותה מנחיל ראש לשכת ראש הממשלה גל אלברמן.
מה לגבי השאר?
בוודאי שישנם מועמדים נוספים לקבלת תיקים ואין ספק שיהיו גם מאוכזבים, אז את שאר חלוקת התיקים נשאיר לפרי דמיונכם.
מבטיח לכם שתהנו מכך, לפחות כמוני.
