נטע לביא עזב רשמית את מכבי חיפה: במסיבת עיתונאים שנערכה היום (ראשון) בשעה 13:00 לקראת עזיבתו של הקשר, בן ה-26, נשא לביא נאום פרידה מהמועדון הירוק.
“מכבי שלי, כבר שבוע אני חושב מה להגיד, איפה להתחיל ובאיזה משפט לסיים.
קשה לדבר על תקופה כל כך משמעותית בחיים שלי.
שבע שנים בבוגרים שאין רגע שאני לא חושב על הקבוצה. מכבי חיפה תמיד הייתה בראש שלי.
אני עוזב בית חזק עם בסיס יציב שאני בטוח שאחזור אליו בעתיד.
רוני לוי נתן לי את ברכת הדרך בעלייה לבוגרים ויותר חשוב – את הביטחון שאני מסוגל להיות שחקן במכבי חיפה.
מאותו רגע הפכתי לשחקן בוגרים. הייתי אז ילד שקט, ביישן ומבוהל, עדיין לא ידעתי איפה אני נמצא.
כל מה שעשיתי זה להסתכל וללמוד את מכבי חיפה. זה לקח שלוש שנים. חילופי מאמנים, פציעה ארוכה, הרבה כישלונות וגל אלברמן אחד.
מהרגע הראשון גל ואני ראינו את הדברים בצורה דומה לחלוטין, דיברנו את אותה שפה.
לקחת לי את המקום בהרכב, אבל עזרת לי להשתפר כשחקן. הרגשתי שיש לי מישהו לסמוך עליו.
כל מה שעברתי הכין אותי להפוך לקפטן בגיל 22, ידעתי שאני מוכן לתפקיד ומקבל את כל האחריות.
אני רוצה להודות למרקו בלבול על החלק שלו במהפך במועדון.
עבדנו מאוד קשה, הגיעו שחקנים ישראלים וזרים שהפכו למשפחה. אשמור על קשר עם כולם ואשחק עם חלקם בעתיד.
האליפות הראשונה הייתה ותהיה תמיד הרגע הכי מאושר בקריירה שלי.
בקיץ אמרו שאני לא מתאים, אבל ברק אמר לי שהוא סומך עליי וזה מה שהיה חשוב לי לשמוע. לאורך כל הדרך הייתה לנו מערכת יחסים מדהימה וגם כשלא הסכמנו, הלכנו ביחד.
אף פעם לא אהבתי לדבר על מה שעשיתי בשביל הקבוצה או לקחת קרדיט.
אני חושב שעשיתי את התפקיד שלי בצורה הטובה ביותר. נתתי עצות, גישרתי בין הנהלה לשחקנים, אבל אף פעם לא קיבלתי החלטה, הקרדיט מגיע רק לאדם אחד: יענקל’ה שחר.
היית הבוס שלי, אבל תמיד התייחסת אליי כמו לבן. תודה על כל השיחות והפגישות, למדתי ממך כל כך הרבה.
אנחנו עוסקים בכדורגל, אבל בדרך הכנת אותי לחיים האמיתיים”.
