בפוסט ההודיה ולא הפרידה כפי שציין ברק בכר, רשם:
“אני ניגש אליכם יחד עם השחקנים כדי לחגוג, רוצה לשמוח ולרקוד אבל לא יכול. שומע קריאות “תישאר” ושם אני נשבר. שם אני מבין שזה עומד להיגמר והריקוד האחרון שלנו ביחד מתקרב ואז אני מתחיל להתפרק מבפנים.
בורח לחדר ההלבשה ומתפלל לא להתפרק גם כלפי חוץ אבל לא מצליח לעצור את הרגשות.
עלו עליי… תפסו אותי במצלמה… נכנס לחדר ההלבשה ובוכה כמו תינוק. לך תעלה לראיון עכשיו בטלוויזיה.
“יום שבת, משחק אחרון, טקס מרגש ו-30 אלף מריעים.
אלפי הודעות מרגשות לווצאפ, לפייסבוק ולאינסטגרם. אני רואה הכל ומתרגש מכל הודעה.
יש מילה אחת בולטת שחוזרת בכל הודעה: תודה! אז תרשו לי להחזיר לכם באותו המטבע ובאותה המילה: תודה!
תודה שתמכתם גם כשהיה קשה, תודה שמילאתם כל אצטדיון בבית, בחוץ ומעבר לים, תודה שריגשתם ושאתם עדיין מרגשים בטירוף.
“לפני 8 שנים מישהו כתב את השורות הבאות: ‘ירוק לבן נצבע את כל הארץ, אותנו אף אחד לא יעצור, גם כשקשה עומד מאחורייך, רק עלייך תמיד אני אשמור’.
כל מילה, כל אות, אני עדכם! ועכשיו הזמן ללכת קדימה, הגוף הולך, הלב נשאר.
מחבק כל אחד ואחת מכם”.
