מכבי חיפה באמת מנסה לעשות כל שביכולתה להנחית בנתב”ג קשר אחורי אשר יסתום את החור שכבר הפך לבור לאחר עזיבת אבו פאני ולפני כן של לביא שהעדיף סושי על פלאפל.
“אם ממש תרצה זה ייצא”, לא תמיד המשפט הזה מתקיים ויוצא אל הפועל, כך גם במקרה של האלופה, היא ממש רוצה הן מבחינת רצינות והן מבחינה כספית, אבל לא מצליחה או כפי שהגדיר זאת מסאיי דגו “חוסר מזל”.
האומנם?
לעניות דעתי, המועדון עושה טעות בכך שהוא נחמד מדי, הרי לא יעלה על הדעת לרדוף אחרי מועמדים בצורה אובססיבית, להציע להם חוזה עתק, כלומר לחזר כמו נער מאוהב ואז לקבל מהם גב קר וסירוב מהדהד.
מה אני הייתי עושה?
מציע הצעה בתוספת שעון חול ,משמע ,ברגע שהחול נגמר מבלי לקבל תשובה, הלאה, ממשיכים קדימה, כי אין שחקן מעל המועדון וזה לא מושג שהגיע מבית היוצר שלי.
לצערי הרב, בכרמל הירוק לא מפיקים לקחים בקיץ הנוכחי עם שלל מועמדים ולא מדובר על ספינים עיתונאים, אלא על שמות שאושרו על ידי הקבוצה.
אני לא מתיימר ללמד את אנשי המערכת לנהל מו”מ, אבל ברצוני לתת טיפ קטן, תהיו אסרטיביים ומלאי ביטחון עם מוטו חזק: “Take it or leave it”.
כך תנהלו שיח קשוח מול שחקנים המציעים להם חוזה במועדון הגדול בישראל, אף אחד לא עושה טובות שהוא חותם ושלא אתחיל לדבר על בלטקסה, זה בכלל ירתיח אותי כמו קומקום לוהט.
כמובן, בסוף ינחת פה אחד כזה, השאלה מי יענה לרומנטיקה של מי?
לסיום, מי שתהה מדוע לא השתמשתי בשמות ספציפיים?
בכוונה, למה לתת במה לכאלה שאינם חפצים בה?
