עכשיו זה רשמי, צלחת האליפות נודדת מהצפון למרכז כבר בחודש ינואר.
כאשר מטפטף גשם לא ניתן לומר שיש שמש וכך אי אפשר לשקר למציאות גם בנוגע למצב הקיים במכבי חיפה.
כל הקיץ הכתובת הייתה על הקיר, הקבוצה נבנתה איום נורא.
עזב גדול מאמני ישראל, ברק בכר, עזבו אצילי, אבו פאני, כהן, בטובינסיקה, סבע יושב על הגדר ומה הגיע במקום?
בינוניות.
רכש וניהול כושל של המנהל המקצועי בתוספת מינוי טירון לתפקיד הרמטכ"ל, להלן שני דברים אשר הביאו את הכישלון הגדול כבר כעת .
עם כל הכעס המובן של הקהל על מסאיי דגו שגם לו יש בהחלט אחריות, צר לי לאכזב, אך האשם העיקרי הוא אדון גל אלברמן שישן שינה עמוקה וכנראה חלם חלום ורוד בתוך מציאות שחורה, יותר מזה אוסיף ואומר שלעניות דעתי יש להיפרד ממנו ויפה שעה אחת קודם.
10 נקודות הפרש זה אירוע זוועתי מבחינה מקצועית ולצערי אני לא רואה את חיפה מנצחת גם במשחקים הקרובים מול הפועל ירושלים ומכבי ת"א, ששם בבלומפילד תהיה תבוסה קשה ואין לי ספק בכך.
חברים וחברות, זה הזמן להוציא מהבוידעם את הכפכפים, קרם ההגנה, המטקות ואת בכר?
תשובתי כן, כאן ועכשיו.
בכר הוא הפתרון היחיד, מפני שאם זה לא יקרה כעת, בעונה הבאה נראה אותו צהוב כחול ואז מה שיש עכשיו יהיה כואב אף יותר בעתיד, לכן הוא התרופה היחידה.
כובשים: מכבי חיפה: גולדברג (41) ופיירו (70) | הפועל פתח תקווה: רועי אלימלך, צמד (46,50).
לילה טוב וחלומות על אליפות.
