כל חיי אהבתי את חג הפורים כילדה, כאמא, כאדם בוגר, השנה קרה לי משהו לא יאומן, האמת שמאסתי בחג זה.
זה מפתיע אותי, כי פורים תמיד היה החג האהוב עלי.
אז כמו תמיד אני מיד מנתחת את הסיבות לכך, בכנות אגיד שהסיבה המרכזית שחג פורים היה תמיד החג החביב עלי מכולם, הייתה בשל העובדה שזה היה יום שבו ניתנה “לגיטימציה” לעשות דברים שביום יום אף אחד לא העז לעשות.
להתלבש אחרת מהמקובל, להתאפר, לחשוף או להסתיר, לעשות שטויות, ולאכול ממתקים, במקום ללמוד בכיתות חומר משעמם, לשחק ולהסתובב בדוכנים עם פרסים והמון צבעוניות ויצירתיות והמון מוזיקה.
השנה הזו היא השנה שבה הגיע וירוס אחד קטן ושינה לנו את כל ההרגלים, הוריד לנו את המסיכות, שינה לנו את הרגלי ההלבשה, דגש על פיג’מות.
אנחנו הולכים עם מסיכה על הפנים לכל מקום ובכל רגע נתון, אז פורים מרגיש לפתע כמשהו טיפשי, לא הכרחי ומיותר.
האם אכן הוא כך?
אז זהו, שלא, זה לא טיפשי, זה פשוט לא תורם לי כלום להישרדות שלי וזה פתאום מוזר לי לראות שגרה כשאני עדיין במוד הישרדות ופתאום אני קולטת, אני עדיין במצב הישרדותי, למה? זה משרת אותי? זה הכרחי?
אתם מבינים למה אני מתכוונת?
אנו עוטים מסכה או תחפושת כבר שנה, אלו אביזרים שתורמים להישרדות שלנו, עצם זה שאנחנו כבר שנה רוב הזמן בסוג של סגר.
להתנהג כאילו לא קרה דבר, לשים פאה ושמלה ולצאת לרחובות בהמונים שמחים ומשוחררים זה מרגיש אבסורד.
אחד הדברים החיוביים שיצאו מהקורונה, זו העובדה שלפני הקורונה ביום יום שלנו מרבית האנשים לבשו רוב הזמן סוג של “מסיכה” ושיחקו איזו הצגה שצריך לשחק.
על פי מוסכמות סביבתיות וחברתיות, של איך הדברים צריכים להראות ולהישמע, הקורונה ניקתה את הבולשיט הזה, הקורונה הביאה אותנו לאמת שלנו.
הקורונה אפשרה לנו לעשות חישוב מסלול מחדש ולהבין מה באמת צריך ונחוץ ועל מה ניתן לוותר.
בעבר פגשתי יותר בעלי עסקים שפועלים רק כי “ככה צריך” או כי “ככה כולם עושים” או שזה מה “שנחשב” היום.
גם אני הייתי ככה, הייתי עושה מהלכים מסוימים בעסק כי “צריך” או כי זה מה ש”מקובל”.
בינינו? כשעובדים מתוך מה שמקובל ו”צריך” זה בדרך כלל לא עובד, מה שלא מדויק לנו, לא יעבוד לנו. גם אם זה מה שאחרים מצפים שנעשה או שנהיה.
אם השיווק שלנו לא אותנטי ולא נוצר מהאמת שלנו מהמקום הנוח שלנו, אם אנו לובשים על עצמנו סוג של מסיכה והצגה, זה פשוט לא עובד. אז בואו נסכם, פורים זה זמן טוב להיות מה שאתם לא, בעולם העסקים. חשוב ואף קריטי להסתובב אותנטיים ואמתיים.
כדי להיות אמתיים החוצה, אנו צריכים קודם כל להיות אמתיים פנימה, עם עצמנו.
אנחנו צריכים להיות כנים עם עצמנו ולהבין מי אנחנו, מה אנחנו, באמת, נקי ובלי מסיכות.
זה מסע שלא מתאים לכל אחד. חשוב שכל אחד יעבור אותו, אבל לא כולם בשלים לעשות אותו.
אגלה לכם סוד, מי שמאפשר לעצמו להיות אמיתי ולפעול מתוך המהות שלו ולא מתוך “מה שצריך”, זה מתגמל, ממש ממש מתגמל.
אז ברוח הדברים האלה, אני מאחלת לכולנו חג שמח ומבדח והכי חשוב, אל תשכחו להיות אותנטיים ואם נמאס לכם להתחפש ולהיות מי שאתם לא, אני מזמינה אתכם לעשות את הצעד הראשון לקבל תשובות אמתיות לגבי מי שאתם.
חג שמח.
הכותבת, ליאת גפן, הלוחשת לעסקים.
