בחזרה מהפנסיה למתחם החיסונים של מכבי, האופנוע הכבד שבדימוס, הצלילות התת ימיות ומעל הכל מתנדבת סדרתית. יום האישה 2021 במכבי.
לצרוס, תושבת חיפה, נשואה, אם לארבעה ילדים וסבתא לעשרה נכדים, כבר 16 שנה נמצאת בפנסיה ובמעגל העבודה שימשה כאחות במכבי שירותי בריאות במשך שנים ארוכות.
עם פרוץ מגפת הקורונה, ראתה את הצוותים הרפואיים עובדים מסביב לשעון והתשוקה לתרום מניסיונה בערה בה. על אף גילה המתקדם, היא דרשה לחזור לעמוד בחזית המאבק ומאז ועד היום היא חזרה לעמדת האחות המוכרת.
מדי שבוע היא מגיעה למתחם החיסונים של מכבי באצטדיון ‘סמי עופר’ שבחיפה, לעודד ולחסן את הציבור הרחב. אם לא די בכך, גם ברשתות החברתיות היא פעילה מאוד לעידוד ההתחסנות. “חשוב לי לקדם את עמדתי, הרי החיסון עובד וחבל לי לראות את תופעת הפייק ניוז והמתנגדים למיניהם. כאחת שבעצמה לא ראתה במשך חודשים את הנכדים, חשוב היה לי לקחת חלק במאבק. אני מתכוונת להישאר ולחסן כמה שיצטרכו אותי”.
אלא שההירתמות שלה למען הקהילה לא מסתיימת כאן, מי ששימשה כמקדמת הבריאות הארצית של מכבי, מנצלת את כישוריה עד תום ולמעשה מוגדרת כמתנדבת סדרתית.
היא שימשה כנגידת הארגון הבינלאומי ‘רוטרי ישראל’, הפועל למען הקהילה, דרכו היא מתנדבת עד היום במגוון מישורים, היא משמשת כמנטורית לילדים בסיכון בקבוצת רובוטיקה, עוסקת בגישור בבית ספר למשפחות קשות יום, פעילה באוריינות לילדים המתקשים בקרוא וכתוב ומתנדבת בקביעות לחלוקת אוכל לקשישים, לעתים רבות, אף צעירים ממנה.
“עבורי כל יום הוא תרומה לקהילה. הנתינה היא חלק בלתי נפרד ממני”, היא מספרת.
בתוך כל הנתינה ואהבת החינם, לצד הנפש העדינה, ליעל קיים גם הצד ‘הפרוע’, במשך שנים היא הייתה מזוהה עם האופנוע וירגו 500 סמ”ק ששירת אותה לכל מקום: “החיידק הגיע מאבא, אני ושלושת אחיי הלכנו בעקבותיו. במשך עשרות שנים זו הייתה האהבה שלי שנשארה עד היום”.
בשנים האחרונות היא נאלצה להיפרד ממנו בשל בעיה רפואית ואת החלופה לחוויית האקסטרים היא מצאה בצלילות תת ימיות עם רישיון מתקדם למים פתוחים, advance open water.
לכבוד יום האישה 2021, יעל מבקשת להעביר מסר ישיר לנשות ישראל: “נשים שעומדות על דעתן ומקדמות את עצמן, פותחות את הדלת לאחרות”.
