Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility
תפריט
ניווט באתר
מבזקים
פיירו ודוד בלטו, 1:5 ענק למכבי חיפה על ריינה, הפועל חיפה הדהימה את באר שבע עם 0:2 טקס יום השואה המרכזי בעמותת ‘יד עזר לחבר’ חיפה | “אחדות בעם” ירי להשמדת תשתיות חיזבאללה ותרגיל פתע המדמה התקפה בצפון | צפו ערב שבת מברכים חודש אייר, פרשת ‘אחרי-מות’ הפגנת ימין ומשפחות שכולות בחיפה: “רפיח עכשיו” | צפו גל שקט יפעל במהלך השבת במתכונת אמצעי התרעה אישי אימון מסכם: מכבי בני ריינה מול מכבי חיפה  שוב זיהום בנחלי הצפון המטה לביטחון לאומי מחמיר את אזהרת המסע על מאלמו שבשוודיה קריית ים: פעוט ננעל בשגגה ברכב, מתנדבי ידידים חילצו אותו בשלום משרד הבריאות מעדכן על חולה בחצבת בחיפה תחזית מזג האוויר לסוף השבוע: מעונן הנחיות פיקוד העורף בעקבות המצב הביטחוני | ישראל במלחמה חיפה: הישג לאופוזיציה והימין | פוזר אירוע ההתרמה לעזה בית הדין פסק: אוהדי מכבי חיפה לא יגיעו לטרנר בעקבות הדלקת האבוקות תאונת עבודה בקריות: פועל נפל מגובה חיפה: כשל חשמלי במקרר גרם לשרפה בדירת מגורים בעיר | צפו משבר בליכוד סביב מועצת העיר חיפה | הליכוד לא מלוכד קריית ים: תינוק ננעל בשגגה ברכב וחולץ בשלום המשבר בחינוך: מכתב התראה לשרי החינוך והאוצר
הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור מפרסמת סקירה ביחס לגורמים המנצלים לרעה את המערכת הפיננסית

הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור מפרסמת סקירה ביחס לגורמים המנצלים לרעה את המערכת הפיננסית

הרשות מספקת בסקירה רשימת דגלים אדומים לניטור וזיהוי פעילות חריגה

הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור מפרסמת סקירה ביחס לגורמים המנצלים לרעה את המערכת הפיננסית תוך עקיפת משטרי סנקציות המדריך נועד לסייע לסקטור הפיננסי ולעוסקים במסחר בינלאומי להתמודד עם הסיכונים ולזהות פעילות חריגה.

הרשות להלבנת הון ומימון טרור מסרה כי בשבועות האחרונים אנו עדים לחשיפה של מספר אירועים בהם נעשה שימוש במערכת הפיננסית הבינלאומית לשם עקיפת משטרי סנקציות, ביניהם:

הכרזה של משרד האוצר האמריקאי על קנס של 1.4 מיליון דולר על חברת התשלומים המקוונים PAYONEER בגין ביצוע של 2260 פעולות פיננסיות המנוגדות לשישה משטרי סנקציות אמריקאיים שונים.

הכרזה נוספת של משרד האוצר האמריקאי על קנס של כחצי מיליון דולר שהוטל על חברת בת באמירויות של חברה שבדית, לה נציגות גם בישראל, בגין ייצוא לאיראן של ציוד בניגוד לסנקציות האמריקאיות, תוך ניצול של המערכת הפיננסית הבינלאומית כדי להסתיר את זהות הלקוח האיראני.

פעולות של הלבנת הון בכדי להכניס למערכת הפיננסית האמריקאית כספים שנועדו לממן פעולת חטיפה של עיתונאי אמריקאי בשטח ארה”ב ע”י מיניסטריון המודיעין האיראני.

משטרי סנקציות נקבעים על ידי ארגונים בינלאומיים, כגון האו”ם, או מדינות – בדגש על ארה”ב, ומטילים מגבלות ואיסורים שונים על פעילות מול מדינות וגופים שמפרים את הדין הבינלאומי בהיבטים שונים (טרור, הפצת נשק גרעיני, זכויות אדם וכו’).

הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים מפרסמת היום (חמישי) סקירה ביחס לניצול של המערכת הפיננסית לעקיפת משטרי סנקציות. המדריך מציג טיפולוגיות ושיטות פעולה בולטות שזוהו, המבוצעות על ידי גורמים המנצלים לרעה את המערכת הפיננסית ומתחמקים מהסנקציות לשם מטרה זו.

על מנת לסייע לסקטור הפיננסי ולגורמים המעורבים במסחר בינלאומי להתמודד עם הסיכונים, הרשות מספקת במדריך ייחודי זה רשימת דגלים אדומים לניטור וזיהוי פעילות חריגה.

דגלים אדומים – איתור ומניעת פעילות של הפרת סנקציות

מטרתם של הדגלים האדומים היא לחזק את המודעות הציבורית לתופעה ואת היכולת של המגזר הפיננסי לזהות ולהתריע אודות הפעילויות המפורטות ברשימה.

יובהר, כי דגל אדום בא להדגים/לרמז על הסיכון להתקיימותה של פעילות מסוימת ואין בקיומו כדי להעיד בהכרח על סיכון להלבנת הון או מימון טרור. עם זאת, ככל שקיימים דגלים רבים יותר מתגבר החשש כי אכן מדובר בפעילות בעלת זיקה להלבנת הון/מימון טרור. חשוב להבהיר כי הרשימה שלהלן אינה מהווה רשימה מלאה או סגורה.

דגלים אדומים ביחס לפעילות הפיננסית:

העברות כספים באמצעות צד ג’ – תשלומי עסקאות מול גורם שאינו מעורב או קשור לעסקה (לאו דווקא ממדינה אחרת).

“דרדוס” תשלומים– העברת מספר רב של תשלומים בסכום קטן יחסית, על פניו כדי להימנע מלעורר חשד בביצועהעברה פיננסית בהיקף גבוה.

תשלום
של עמלות גבוהות ללא היגיון כלכלי  פעילות עסקית קונקרטית המבוצעת לדוגמא באמצעות מספר רב של נש”פים (נותני שירותים פיננסיים), חרף חוסר ההיגיון הכלכלי בתשלום של עמלות מרובות.

תקבולים
בלתי מוסברים מחו“ל – העברות פיננסיות מרובות מחו”ל שאינן תואמות את פרופיל הלקוח, ובכלל זאת העברות ממדינות בסיכון.

תשלום בנכסים וירטואליים מIP במדינה בסיכון – ביצוע של תשלום בנכסים וירטואליים מ-IP/כתובת מייל שמצויה במדינה שתחת משטר סנקציות, או באמצעות נותן שירות פיננסי שבמדינה כזו.

שימוש בנאמנויות ומבנים משפטיים מורכבים דו“ח הFATF מציין תסמין זה כאחד מארבעת תחומי הסיכון העיקריים החשופים לפרוליפרציה, תוך אזכור של מקרים קונקרטיים בהם איראן וצפון קוריאה ביצעו שימוש בכלי זה לשם הסתרת המוטב האמיתי וחידוד כי על עו”ד ורו”ח הנותנים שירותים בתחום זה להיות ערניים לסיכון זה שנועד להסתיר את זהותו של המוטב האמיתי.

 

דגלים אדומים ביחס לפעילות הסחר:

פעילות עסקית מהותית במדינות “טרנזיט”– בכדי להסתיר את המקור/יעדה הסופי של העסקה, מפרי סנקציות מרביםלעשות שימוש במדינות שלישיות, הן בסחר והן בביצוע תשלומים בינלאומיים. במסגרת זאת, בלט לאחרונה שימוש בחברות ובמוסדות פיננסיים במדינות בסיכון ומדינות שמהוות מרכזים פיננסיים או מרכזי סחר בינ”ל. לעיתים, ניתן לזהות את הסתרת היעד כאשר מבחינים בעסקה שאינה תואמת למדינה (לדוגמא – עסקה לייצוא ציוד להפקת נפט ליפן, בעוד במדינה זו לא מופק נפט גולמי).

כך, בהכרזה של מחלקת המדינה האמריקאית ביחס לאירוע הפרת סנקציות בו היו מעורבות גם יישויות ישראליות, נקבע כי היה על החברות המעורבות בעסקה לבצע בדיקות נאותות קפדניות יותר ולהיעזר במידע פומבי שהיה יכול ללמד כי חברה איראנית היא המוטב האמיתי (ולא זו בדובאי שנרשמה במסמכי העסקה).

מסמכי לקוח הנחזים להיות מזויפים או חסרים– כפי שעולה מדו”ח ה-FATF, נעשה לעיתים שימוש במסמכי עסקה מזויפים או חסרים שאינם מכילים את כלל המידע הנדרש (מידע חלקי/מעומעם) או שמכילים מידע שגוי. לכן יש לבחון באופן קפדני את מסמכי העסקה ולהיות ערניים במידה ואחד הפרטים במסמך נחזה להיות חשוד, ובכלל זאת במידה והלקוח מסרב למסור פרטים נוספים ביחס לעסקה.

פעילות שאינה תואמת לפרופיל העסקי המוכר/המוצהר– הצהרות על מידע/פעילות שאינן תואמות לפעילות עסקית קודמת או לפרופיל העסקי של החברה, או פעילות עסקית בין חברות שלכאורה אין השקה בין תחומי פעילותן.

אי תאימות מול נתוני סחר אחרים-איתור ממצא שאינו עולה בקנה אחד עם נתוני העסקה או פרטי הלקוח, לדוגמא, כאשר מאגרי מידע גלויים מצביעים על כך כי המטען בספינה מסוימת מצוי בנמל אחד, בעוד מסמכי העסקה מצביעים כי הוא מיועד לנמל אחר.

מעורבות של ספינות/אמצעי תובלה שנכללו בעבר ברשימות סנקציות שונות – שימוש בכלי תובלה אשר נכללו בעבר ברשימת סנקציות ושמם, כמו גם הבעלות עליהם, הוחלפו כדי להסוות את העובדה שהם תחת סנקציות.

רישום בעלות זר על כלי שיט (דגלי “נוחות”Flag of Convenience/)– פעמים רבות מפרי סנקציות מבצעים רישום של כלי השיט במדינה שונה ממדינת המוצא בכדי להסוות את מקורם או יעדם של המטענים המובלים על כלי השיט. כך למשל, לפי משרד התחבורה הישראלי, קיים שימוש רווח בדגלי נוחות של ליבריה ופנמה למגוון מטרות. עם זאת, יודגש כי השימוש בדגלי נוחות אינו נועד רק לשל הפרת סנקציות רשמיות, ולפי משרד התחבורה בישראל ישנו שימוש רווח בדגלי נוחות גם בשל החשש לחרמות א-פורמליים בנמלים שונים. כן יצוין, כי לעתים כלי שיט ממשיכים להשתמש בדגלים של מדינות אף שאלו סירבו לאפשר זאת (Flag Hopping).

מבנה בעלות מורכב על כלי השיט – מקרים בהם קיים קושי לאתר את הבעלים האמיתיים של כלי השיט עשויים להצביע על ניסיון להפרת סנקציות/פעילות בלתי חוקית ומומלץ לבצע בדיקות נאותות מקיפות כדי לוודא כי הוא אינו תחת סנקציות.

פעילות שינוע ימית חריגה – זיהוי מידע ממאגרים גלויים שמצביע על התנהגות חריגה של כלי השיט שהוביל את המטען, לדוגמא מניפולציה או כיבוי AIS (מערכת המשדרת את מיקום הספינה) במהלך המסלול, או העברת המשלוח בין ספינות בלב ים (Ship-to-Ship) כדי לטשטש את מדינת המוצא/יעד של המשלוח.

דגלים אדומים ביחס לזהות הגורמים המעורבים:

מעורבות של חברות קש/פרונט– פעמים רבות מבוצע שימוש בחברות של מסחר (General Trading Companies), שלעתים יש להן סניף/בעלים ממדינה המצויה תחת משטר סנקציות וחיפוש גלוי יכול להעיד על כך כי מדובר בחברות קש ללא פעילות עסקית אמיתית.

פרטים של גורמים פיננסים מדינתיים– שימוש בפרטים אישיים/חשבונות בנק של גורמים מדינתיים רשמיים (לדוגמא מבנקים מרכזיים או משרדי ממשלה) כדי לקיים פעילות עסקית (“כביכול רגילה”) בין חברות שאינה מצריכה התערבות מדינתית.

דמיון שמי לחברות הנמצאות תחת סנקציות– דוגמאות לשימוש בדמיון השמי ניתן לראות בשתי ההודעות השונות של משרד המשפטים האמריקאי ומשרד האוצר האמריקאי לגבי עשרות חברות איראניות ברחבי העולם המעורבות בהפרת סנקציות. יצוין, כי גם בקרב חברות שאינן מוכרזות, ישנו לעיתים דמיון שמי בין חברות הקש. באחת הפרשיות שחשף משרד המשפטים האמריקאי, נתגלו למעלה מ-70 חברות קש שפעלו בשמות דומים (להלן, קישור לתקציר בעברית של הפרשייה באתר הרשות).

מען חשוד– שימוש בכתובות (פיזיות) שמשמשות למגורים או משמשות גם חברות אחרות, ובפרט חברות שתחת סנקציות. דוגמא לכך ניתן לראות בהכרזה של משרד האוצר האמריקאי על עשרות חברות תחת סנקציות שנרשמו באותה כתובת בגרמניה.

כתובות דוא”ל חשודות– בדגש על שימוש בכתובות של שרתי דוא”ל חינמיים ולא דומיינים של חברות וכתובות הנחזות להיות כתובות אישיות ולא כאלו המשמשות חברה. כאמור לעיל, שימוש בכתובות דוא”ל פרטיות (ולא של חברה) התרחש באירוע בו חברה תורכית הפרה את הסנקציות האמריקאיות על איראן.

 

סקר חדשות NWS
התוכן דיבר אליכם? נשמח לשיתוף שלכם:
פייסבוק
טלגרם
טוויטר
וואטספ
דוא״ל
הדפסה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

For security, use of Google's reCAPTCHA service is required which is subject to the Google Privacy Policy and Terms of Use.

המלצת העורך

סיכום חדשות היום אצלכם במייל

בלי ספאם | מיטב הידיעות | מידי יום

The Ultimate Managed Hosting Platform
חדשות NWS
Load WordPress Sites in as fast as 37ms!