בית המשפט העליון פסק בשאלה שהייתה שנויה במחלוקת בערכאות הדיוניות, האם אופניים חשמליים הם בגדר “רכב מנועי” על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, כיום, אופניים חשמליים אינם טעונים רישום, רישוי, אין צורך ברישיון נהיגה לרכב עליהם ולא ניתן לבטח אותם בביטוח חובה.
ברוב דעות נקבע כי “אופניים עם מנוע עזר” כהגדרתם בתקנות התעבורה, התשכ”א-1961, הלוא הם אופניים חשמליים, אינם עונים להגדרת “רכב מנועי” שבחוק הפיצויים. שופטי הרוב הוסיפו וקבעו כי אלה הם פני הדברים אף באותם מקרים שבהם הוכנסו שינויים שלא כדין באופניים החשמליים באופן שמאיץ את מהירות נסיעתם. שופטי הרוב נחלקו בדעותיהם באשר לנימוקים העומדים ביסוד קביעה זו.
בהתאם לדעת הרוב, הרי שתאונת דרכים בין “רכב מנועי” לאופניים חשמליים, הן אופניים חשמליים תקניים והן לא תקנייים, נחשבת ל”תאונת דרכים” כהגדרתה בחוק הפיצויים. המשמעות היא שדינו של רוכב אופניים חשמליים כדין הולך רגל ולכן רוכב האופניים יהיה זכאי לקבל פיצוי מחברת הביטוח של הרכב.
מנגד, על תאונה בין הולך רגל לאופניים חשמליים לא חל חוק הפיצויים,ולרשות הולך הרגל הנפגע עומד המסלול הנזיקי הרגיל.
על פי הנתונים שהוצגו לבית המשפט רק 10% מהנפגעים בתאונות עם אופניים חשמליים הם הולכי רגל וגם בתאונות אלה מדובר בפגיעות קלות יותר מתאונות של אופניים ורכב.
פסק הדין בע”א 7023/19, רע”א 7451/19 ורע”א 8051/19, אסולין נ’ דרויש, שופטי ההרכב: י’ עמית, ד’ ברק-ארז, ד’ מינץ.
