כזכור, במהלך חודש יולי האחרון, הרשיע בית המשפט המחוזי את הנאשם, לאחר שמיעת ראיות, בביצוע רצח. על פי עובדות כתב האישום בהן הורשע הנאשם, ביום 5.9.16, בשעות הבוקר, עת הגיע הנאשם, שכיהן ראש מועצת ג’וליס, לחניית רכבי המועצה, הגיע לרכבו מוניר ז”ל, כשמוט עץ בידו, באמצעותו חבט ברכבו של הנאשם. הנאשם שלף את אקדחו וירה לעבר מוניר נבואני ז”ל, 7 כדורים לעבר ראשו וחצי גופו העליון, אשר גרמו למותו.
במהלך ניהול המשפט, הורה בית המשפט, בניגוד לעמדת הפרקליטות, על שחרורו של הנאשם למעצר בפיקוח אלקטרוני. עם מתן הכרעת הדין המרשיעה, אשר מצא את הנאשם אשם בביצוע עבירת הרצח, עתרה התביעה למעצרו של הנאשם מאחורי סורג ובריח, אולם בית המשפט דחה עמדה זו, והותירו במעצר תחת פיקוח אלקטרוני.
במעמד הטיעונים לעונש, הפרקליטות בקשה להטיל על הנאשם עונש מאסר עולם ולהשית פיצוי מקסימלי למשפחת המנוח. בית המשפט המחוזי בחיפה קבע כי הרצח בוצע ללא תכנון מוקדם, משכך, קבע כי לא מתקיימות נסיבות מחמירות המחייבות הטלת מאסר עולם, והטיל, כאמור, 20 שנות מאסר בפועל.
מפרקליטות מחוז חיפה נמסר: “בכוונת פרקליטות מחוז חיפה ללמוד בימים הקרובים את גזר הדין ולשקול עמדתה ביחס להגשת ערעור בבית המשפט העליון.
התיק נוהל על-ידי עורכות הדין מאיה חזן דהאן, ממונה בפרקליטות מחוז חיפה פלילי, ואפרת גרינבוים, מנהלת מחלקה בפרקליטות מחוז חיפה פלילי”.
להלן תמצית גזר הדין שאושרה לפרסום על ידי בית המשפט:
“הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בביצוע עבירת רצח, עבירה לפי סעיף 300(א) לחוק העונשין התשל”ז-1977 ולאחר שזוכה מעבירה של שיבוש מהלכי משפט.
על פי הכרעת הדין, הרשענו את הנאשם ברצח של מוניר נבואני ז”ל. נקבע כי ביום 5.9.2016 בשעת בוקר, עת הגיע הנאשם, שכיהן כראש מועצת ג’וליס, לחניית רכבי המועצה, הגיע אל רכבו מוניר ז”ל כשמוט עץ בידו, באמצעותו חבט ברכבו של הנאשם. הנאשם שלף את אקדחו וירה לכיוון מוניר ז”ל 7 כדורים שגרמו למותו.
לאחר ששקלנו את טענות ב”כ הצדדים לעניין העונש הוחלט פה אחד לדון את הנאשם לעונשים הבאים:
20 שנות מאסר בפועל, בניכוי הימים בהם היה עצור מיום 5.9.2016 ועד ליום 25.10.18.
12 חודשי מאסר על תנאי הנאשם לא יישא את עונש המאסר על תנאי אלא אם יעבור תוך שלוש שנים עבירת אלימות שהיא פשע ויורשע בשל עבירה כזאת תוך תקופת התנאי או לאחריה.
הנאשם יתייצב למאסרו בבית סוהר ימ”ר קישון ביום 5.1.2021 עד למועד התייצבותו של הנאשם למאסר יישארו בעינם כל התנאים שנקבעו במסגרת הליכי המעצר, לרבות הצו לעיכוב יציאה מהארץ וכל הבטוחות שהופקדו להבטחת התנאים.
הנאשם ישלם לנפגעי העבירה, בהתאם למפורט בגזר הדין, פיצוי בסכום כולל של 258,000 שקלים”.
קרדיט: דוברות הרשות השופטת
