בהגעה למקום מיד רואים את מה שהיה מקומות הישיבה בחוץ, כאשר המקום נראה עזוב וסגור, אבל בהמשך המארחת של מרפיס חייכנית ואדיבה, מפצה על “הלוק” של המקום ומזמינה להיכנס.
הגעה למרפיס בשעה 20:30, כאשר המופע האקוסטי אמור להתחיל בשעה 21:00, אבל אל דאגה המקום ממש ריק ואין חשש למקום.
חשוב לדעת: מי שאוהב לשבת על הבר, מסתבר שלשבת על הבר, חייב להיות נמנה עם ציבור המעשנים לצערי, אז הקרבתי את השנאה לעשן והתיישבתי על הבר.
בבר, הצוות משתדל מאוד לתת שירות ומרגישים שהמקום בהרצה, רק לא ברור לאן, חלק מהתפריט אזל, המוזיקה צורמת, כנראה בגלל תקלה בהגברה ובקיצור אווירה, אין.
אחרי צ’יסר על חשבון הבית מבקש להמזמין בירה וצ’יפס, כאן ממש חבל שהצ’יפס מגיע בסלסלה עם מפיות מגולגלות מתחת כדי להוריד את הכמות בסלסלה, כך שהמנה של הצ’יפס קטנה ממנת צ’יפס במנת ילדים במקדונלדס וגם הצ’יפס נראה שנשכח בשמן יותר מדי זמן.
המקום יפה עם פוטנציאל והאמת שלא הבנתי מדוע ההפרדה עם הבר משאר המקום ובעיקר מאזור ההופעה, הרי הבר זה לב המקום.
בנוסף לרמקול התקול, לאורך כל הישיבה בדיקות סאונד חופרות בלי הפסקה, ממש הציק ואני גם בטוח ששלמה ארצי לפני הופעה, היה זריז יותר ומסיים כבר.
בכל מקרה, השעה כבר הגיעה לקראת השעה 22:00 וההופעה טרם החלה, למרות שהפרסום היה על תחילת מופע בשעה 21:00, אז כבר פרשתי ונראה שההרצה תהיה למרחק ארוך ועוד ארוכה, כי המקום עדיין לא שם.
מקום יפה כבר ציינתי?
