הכנס כלל מושבים שעסקו בהשפעות הטכנולוגיה על החברה והכלכלה, צמצום פערים חברתיים באמצעים דיגיטליים ודילמות דמוקרטיות במפגש עם טכנולוגיה.
במהלך הכנס ציין, פרופסור טרכטנברג: “אנחנו נמצאים בפתחו של עידן טכנולוגי חדש עם פוטנציאל אדיר לטכנולוגיה שתיושם בסקטורים רבים, אך לצד זאת כמובן ישנן סכנות גדולות מאוד, דוגמת הצטמקות התעסוקה על ידי רובוטים, ריכוזיות כלכלית של חברות הענק וכמובן מתקפות סייבר.
המהפכה הטכנולוגיות החלו בשימוש בכוח הקיטור, בהמצאת החשמל ובהישענות על אלקטרוניקה וטכנולוגיית מידע והמהפכה הטכנולוגית הרביעית אותה אנו חווים מייצרת עוצמה שאינה מאפשרת מרווחי למידה בדומה למהפכות שקדמו לה, משום שהיא מתחוללת בקצב מהיר ויוצרת השפעות מורכבות יותר בסוגיות חברתיות כמו תעסוקה, רווחה, בריאות, חינוך, חופש הפרט וביטחון”.
ראש השב”כ לשעבר, עמי אילון, המכהן כיום כיו״ר הוועד המנהל של המרכז לאסטרטגיה ימית באוניברסיטת חיפה: “מתחקירים שנעשו לאחר הברקזיט הבריטי נמצא כי הרשת החברתית ששיקפה מציאות שקרית בכל הנוגע למצב ההגירה והאבטלה השפיעה על שיקול הדעת של המצביעים בצורה משמעותית בהרבה מהתקשורת המסורתית. דמוקרטיות לא קורסות בגלל מהפכה אלא נמוגות לאט לאט והופכות מבלי שנשים לב לשלטון טוטליטארי, למנהיגים יש רצון ליצור מציאות של פחד כי כאשר האוכלוסייה מפחדת היא בוחרת מנהיגים שמבטיחים ביטחון גם אם הדבר גורם לעיתים לרמיסת זכויות פרט בסיסיות, אך מי שדורש בפועל ביטחון על פני זכויות הפרט זה הציבור עצמו.
לכן אנו עדים למגמת העלייה של מנהיגים דומיננטיים, כריזמטיים ופחות ליברלים. התהליך הזה מאפיין את הדמוקרטיות של אירופה וארצות הברית ואם הוא לא ייעצר הוא יאפיין את הדמוקרטיות של המאה ה-21.
עלינו להבין את הסכנה ולחזק את שומרי הסף, והממלכתיות צריכה לשמש כאבן דרך לכל אחד משומרי הסף”.
נשיא האקדמית גליל מערבי, הכלכלן פרופ’ נסים בן דוד: “האתגר הגדול שמביאה עמה המהפכה הטכנולוגית הובילה אותנו ואת המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, לשיתוף פעולה חלוצי בתקווה שיוביל לחשיבה מערכתית שתשלב בין הסוגיות הטכנולוגיות והחברתיות שהמציאות החדשה יוצרת, בתקווה שיתרום לרווחה הכללית ולחוסן החברתי בישראל”.
