רוב תושבי 8 ערים הגדולות בישראל, 61%, נתנו הערכה חיובית לתפקוד ממשלת גנץ-נתניהו בתקופת שלושת הגלים הראשונים של מגפת הקורונה, לעומת כשליש מהתושבים, 35%, שנתנו הערכה חיובית לתפקוד ממשלת בנט-לפיד בתקופת הגל הרביעי, כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטה העברית.
בחיפה 53% נתנו הערכה חיובית לממשלת נתניהו-גנץ בגלים 1-3 ו-44% נתנו הערכה חיובית לממשלת בנט-לפיד בגל 4.
“אמנם לא מדובר במדגם מייצג של כלל האוכלוסייה, אולם בכל זאת נמצא באופן מפתיע שהנתון הזה חוזר על עצמו ברוב הערים שנדגמו, גם בערים עם תפיסות פוליטיות שונות.
כלומר, גם ברוב הערים שהן מרכזיות או שמאליות יותר בעמדותיהן הפוליטיות נמצאה הערכה גבוהה יותר באופן מובהק לממשלת נתניהו-גנץ”, אמר פרופ’ איתי בארי מבית הספר למדעי המדינה, חבר בצוות המחקר.
במחקר שנערך במסגרת מרכז הידע והמחקר הלאומי בתחום ההיערכות למצבי חירום על ידי פרופ’ בארי וד”ר דניאל זייצ’יק מאוניברסיטת חיפה, ד”ר נופר אבני והדוקטורנטית יונת ריין-ספיר מהאוניברסיטה העברית בירושלים, נאספו שמונה מדגמים מייצגים של שמונה מהערים הגדולות בישראל: חיפה, ירושלים, תל אביב-יפו, ראשל”צ, פתח תקווה, אשדוד, בני ברק ובאר שבע.
המחקר נערך בחודש דצמבר 2021 וסך הכל השתתפו 3,345 תושבים, כאשר המשתתפים נשאלו באשר לתפקודן של הממשלות והרשויות המקומיות בתקופת מגפת הקורונה, בהשוואה בין שלושת הגלים הראשונים לגל הרביעי.
מהנתונים עולה כי 61% מהתושבים נתנו הערכה חיובית לממשלת נתניהו-גנץ בגל הראשון, השני והשלישי לעומת 35% מהתושבים שנתנו הערכה חיובית לממשלת בנט-לפיד בגל הרביעי.
פרופ’ בארי: “הממצאים שלנו הראו כי בכל אחת מן הערים, ככל שהתושב ימני יותר מבחינת תפיסה פוליטית וככל שהוא דתי יותר, כך הוא נוטה להעריך את ביצועי ממשלת נתניהו-גנץ בגלים 1-3 כגבוהה יותר ואת ביצועי ממשלת בנט-לפיד בגל הרביעי כנמוכים יותר.
בתמונת ראי, ככל שהתושב שמאלני יותר מבחינת עמדה פוליטית, חילוני יותר ונותן אמון רב יותר ברוה”מ בנט וממשלתו, כך הוא נוטה להעריך את ביצועי ממשלת נתניהו-גנץ בגלים 1-3 כנמוכים יותר ואת ביצועי ממשלת בנט-לפיד בגל ה-4 כגבוהים יותר”,
עוד עולה מהנתונים כי הערכות הגבוהות ביותר בשמונת הערים הגדולות ניתנו לממשלת נתניהו-גנץ בתחום של קידום חיסונים ובהסברה לגבי כללי התנהגות בקורונה.
הערכה הנמוכה ביותר ניתנה לממשלת בנט-לפיד בתחום הסיוע למבוטלים ועסקים שנפגעו בקורונה, מניעת התקהלויות ואכיפת הנחיות הקורונה.
“בערים שנסקרו, חלה נסיגה מדאיגה בהערכת אפקטיביות ההתמודדות ברמה הלאומית עם המשבר המתמשך. ייתכן שריבוי המשברים והגלים ומרחק הזמן מקהה את הביקורתיות כלפי תפקוד גורמי הממשל ומביא למעין “שכחה” ו”סלחנות” לאורך זמן.
לפיכך, משבר בזמן אמת גורר תפיסות שליליות יותר כלפי התמודדות עם הקורונה בהשוואה לתפיסת התמודדות עם המשבר בדיעבד”, אמרו החוקרים.
כאשר בדקו החוקרים את תפקוד הרשות המקומיות בתקופת ארבעת הגלים של המגפה נמצא כי 61% מהנחקרים נתנו הערכה חיובית לעירייה שלהם בגלים 1-3 לעומת 56% שנתנו הערכה חיובית לעירייה שלהם בגל ה-4.
עיריית פתח תקווה זכתה להערכה הגבוהה ביותר בגלים 1-3 ובגל הרביעי , 76% ו- 71% בהתאמה.
לעומת זאת תושבי חיפה נתנו את ההערכה הנמוכה ביותר לתפקוד העירייה שלהם: 41% נתנו הערכה חיובית לעירייה בגלים 1-3 ו-37% לתפקוד בגל הרביעי.
ד”ר אבני: “בדומה להערכת הממשלות, גם בציוני תפקוד העיריות, כמעט בכל הערים הערכות התושבים לגבי ביצועי העירייה בגל הרביעי נמוכים יותר באופן מובהק מאשר ביצועי העירייה בגלים 1-3, למעט בתל אביב-יפו.
נסיגה זו מעידה על חולשת השלטון המקומי בהתמודדות עם משברים ארוכים ומרובים.
שוב מתגלה שלמרות שניתן היה לצפות לשיפור והפקת לקחים, גם לגבי עיריות, בזמן אמת הערכת התושבים ביקורתית יותר בהשוואה להערכת הביצועים בדיעבד”.
