כיצד הן מצליחות לשלב קריירה רפואה ואימהות?
האם לדעתן יש מספיק נשים מנהלות בישראל?
האם יש יתרון לרופאה אישה?
חדר לידה הוא המקום בו בחרה ד”ר יעל גולדברג לעבוד עוד כשהייתה סטודנטית לרפואה, לשם היא כיוונה והגיעה וכיום היא מנהלת את יחידת האולטרסאונד נשים במרכז רפואי כרמל.
לימודי רפואה היו נטיית ליבה מגיל צעיר: “אף אחד במשפחה לא רופא, אבל רציתי להיות רופאה, כי מדובר בשילוב של טיפול לצד העיסוק במדעים מדויקים”, מסבירה ד”ר גולדברג ומוסיפה: “המנטרה שלי היא שבכל יום צריך ללמוד משהו חדש וליישם משהו שכבר נלמד.
עלינו להכניס שינוי בתחום התקשורת הבינאישית בין רופאים למטופלים, במיוחד בין רופאים למטופלות, בתחום רפואת נשים”.
בסביבה לחוצה ובתחום שבו אין מזור לכל כאב, מתנחמת ד”ר סיון בלוך, מנהלת מחלקת נוירולוגיה בבית חולים כרמל, באופטימיות שנמצאת בריפוי.
מי שעוזר למלא את חצי הכוס הוא הצוות שעובד איתה במחלקה ובמחוז, שבו רוב נשי שמצליח להביא את המטפלים לרגעים קטנים של אושר
ד”ר בלוך: “אני מרגישה במקום הנכון בזכות המון דברים קטנים, ראשית, את ההתמחות שלי עשיתי במחלקה שאותה אני מנהלת היום.
‘כרמל’ מבחינתי זה לגמרי ‘בית’. שנית, בנוירו יש הרבה מחלות קשות ללא ריפוי ואני מסייעת לסטודנטים להתמודד עם ההבנה הזו. בעיניי הרפואה היא הרבה מעבר לריפוי המטופל. היא קשורה לליווי של המטופל והמשפחה.
אמנם במחלות נוירודגנרטיביות, כמו דמנציה או שבץ של המוח, יש טיפולים מתקדמים מצוינים, אבל מבחינתי הטיפול הוא התהליך, כולל ההתמודדות. זו מורכבות שבאה לידי ביטוי בעבודת צוות מסורה.
אמנם הרבה פעמים הרופאים מקבלים את התהילה, אבל היא מגיעה לצוות המסור שמסביב, שעושה עבודת קודש. כמו הצוות הסיעודי שדואג לניקוי המטופל, מרפאה בעיסוק שנותנת טיפים, מתאימה סד, עובדת סוציאלית שמציעה פתרונות ומאפשרת עזרה עם מטופל, קלינאית תקשורת.
הצוות פשוט עוטף. אני קוראת להן ‘קוסמות’.
בזכות העבודה המסורה הזו, אדם מוגבל פתאום מצליח להחזיק ולדבר בטלפון, זה עולם ומלואו עבורו ומשהו שאנחנו רואים כמובן מאליו”.
ד”ר נטליה גולדברג, מנהלת מכון הדימות במרכז הרפואי כרמל, מאמינה שכמנהלת היא צריכה להיכנס לנעלי אנשי הצוות והמטופלים וכך להגיש להם חוויה רדיולוגית טובה ובריאה יותר.
“רדיולוגיה בשנת 2022 היא מקצוע על”, אומרת ד”ר נטליה ומוסיפה: “זהו מקצוע שמגיש את כל עולם הרפואה על אותה צלחת, רפואת ילדים, נוירולוגיה, שד, יש פה הכול.
אנחנו מצילים חיים ומעניקים טיפולים שמייתרים ניתוחים. צורבים גידולים. אנחנו הראשונים בארץ להכניס רובוט GPS ומהווים בית ספר צומח.
בונים יחידת MRI, עושים שיתוף פעולה עם הטכניון, קיבלנו מענק ממשרד הבריאות להכניס תוכנות של AI, שעתידות לסייע ולבצע עפ”י בינה מלאכותית חלק מעבודת הרדיולוג”.
מנהלת יחידת האולטרסאונד נשים בכרמל, ד”ר יעל גולדברג, מציינת: “לנשים ברפואה יש יתרון, נשים ברפואה זה חזרה למקור.
בזמן הקדום הנשים היו אמונות על ריפוי, הכינו תרופות, סעדו, חמלו ועטפו את המטופלים במה שצריך.
מרגע שהרפואה הפכה תחרותית ומכניסה היא נכבשה על ידי גברים, ונשים הודרו מהתחום. היו בעיקר אחיות.
אני חושבת שהרצון והיכולת לרפא ולתמוך זה עניין גנטי, והייתי רוצה לראות שבבתי ספר, לא רק לרפואה, יקדמו תוכניות לימוד להקנות לילדים רצון לעזור לזולת, לחמול, להיות אמפטיים.
הייתי אפילו מחייבת להתנדב ב’צער בעלי חיים’, לעזור לאנשים מבוגרים. בעיניי ערכי צניעות וחמלה הם מאוד חשובים”.
לגבי הנשים אומרת מנהלת המחלקה הנוירולוגית, ד”ר סיון בלוך, כי: “כיום במחלקה שלנו בכרמל הרוב נשי, יש גם יותר רופאות מרופאים.
יש משהו בתפקידים האלה שנשים מצליחות לגייס עבורם הרבה חמלה ורגש. קצת כמו עבודה של אימא.
לטפל, ללוות, לתמוך. בלי לצפות לתגמול או למחיאות כפיים. נשים בעיניי מהוות השראה. כמו אמי, שבלי המסירות האינסופית שלה לא הייתי במקום שאני בו כיום. ג
ם פרופ’ הוניגמן ז”ל, שהייתה מנהלת המחלקה כשהתחלתי את התמחות, שימשה עבורי כמנטורית”.
על “יום האישה” מסכמת מנהלת הדימות בכרמל, ד”ר נטליה ואומרת: “זהו יום מאוד חשוב, במיוחד לנשים חזקות.
אני מאמינה שפרח קטן, מחווה של אהבה וחיבוק, עושים את ההבדל וגורמים להיזכר באושר, בקרני שמש, ברסיסים של ילדות.
בעיניי היום הזה, שמתמקד בנשים עוזר להטעין את הסוללות ונותן לכולנו הרבה כוח”.
