לקראת הבחירות מוחה, קליש, על כוונת הממשלה להסב את מפרצנו, מייצור חומ”ס לשינוע ואחסון: “פי 6 אוניות, פי 3 כימיקלים, חיפה תישאר פטרוכימית”.
היכן הייתה עד היום?
לאחר שחתמה על הסכם מול נמל המפרץ בכך שהעירייה תתמוך ותיתן קדימות להיתרי הבניה שהגישה חנ”י ולא תערער נגדם.
העירייה תסיר עתירה לגילוי ההסכמים עם הסינים ונגד פארק המכולות בשטחי הקישון.
העירייה תסייע לקדם אישורים לחיבורי הנמל ולפני הבחירות החתימה תושבים נגדם.
וכאשר הצטרפנו לערר של רשות נחל הקישון, נגד מתן האישור ל”פארק מכולות” בשטחי הקישון, ללא תסקיר סביבתי, ד”ר קליש נשארה בבית.
קשה לעקוב אחר זיגזוגי קליש בעד ונגד, כאשר בוועידת המפרץ השבוע השתלחה שוב בתוכניות הממשלה, גם כאלו שכבר מיהרה לברך עליהן: “שישה שרים מוכרים לנו לוקשים. מדוע הטיפשות הזו?
זורקים לכאן אשפה מכל המדינה.
לממשלה לא איכפת מחיפה, נשיב מלחמה עד שירושלים תצא מחיפה”.
קליש הזכירה כמה תוכניות החל מחשמול הרכבת ועד שדה התעופה, לבסוף סיימה לנאום ויצאה “בלי לראות ממטר”, מבלי לכבד דוברים אחרים, שרות, וראשי רשויות שכנות.
לפי תגובות השרים והשרות, לדבריה, יש מקום לפסימיות, אולם הופעתה כוונה כנראה יותר לאזני הבוחרים מבית, כאשר גם כאן מסתמנת פסימיות.
היות שעדיין יש טוענים שאצלי הכל נגד, קבלו שוב מתווה שפרסמתי, כולו בעד.
אין צורך בתוכנית חדשה, הכנתה ואישורה יארכו שנים והיא תזכה את המפעלים בפיצויי עתק.
לעומת זאת לשיטתי, החמרה של תיקני הסביבה הפיקוח והאכיפה היא בסמכות משרדי ממשלה ותביא לפינוי המפעלים או הסבתם לתחומי עיסוק נקיים ואיכותיים, מיוזמתם הם, על חשבונם ובהקדם בטרם יצברו הפסדים.
המפרץ יתפתח כאזור תעסוקה נקיה, בשילוב פארק מטרופולין ונחל חי לאורכו.
מגורים?
רק כהרחבות לישובים קיימים, בשום אופן לא על הקרקעות המזוהמות, אין לכך היתכנות, וגם אין צורך, היות שהמתווה שלי איננו מחייב פיצוי למפעלים.
המתווה סביבתי כלכלי וריאלי.
קבלו הוכחה, כך התפנה מפעל חיפה כימיקלים.
באשר למאגרי הדלק, מקומם הבטוח במעמקי ההרים, בצפון ובדרום, מחוברים בצנרת למיקשרים ימיים.
מה שטוב למדינות בלב אירופה, ומאלסקה לקליפורניה, יתאים גם לישראל.
אהיה מוכן להציג את המתווה במועצת עירית חיפה, בפורום ראשי אשכול הישובים באזור ובפני כל פורום או גורם רלוונטי אחר.
הכותב, שמואל גלבהרט, אדריכל ומתכנן ערים מחיפה.
