ארגון העיתונאים והעיתונאיות וד”ר תהילה שוורץ אלטשולר, גיבשו מסמך המלצות לסיקור אירועים ביטחוניים ושלחו אותו היום לכל מערכות התקשורת, שר התקשורת, יועז הנדל ולרשות השנייה, יו”ר ועדת הכלכלה, ח”כ מיכאל ביטון ויו”ר וועדת ביטחון הפנים, ח”כ מירב בן ארי.
במסמך יש מענה לקשיים שעלו בשידורים החיים של ערוצי הטלוויזיה ולביקורת הקשה שעלתה כתוצאה מהסיקור.
המסמך גובש מתוך הרציונל כי “תפקידנו לפעול באחריות ובשיקול דעת מקצועי ואנושי, תוך כפיפות לעקרונות האתיקה המקצועית שלנו ותוך מימוש חובתנו להביא לציבור מידע בדוק ושלם ככל האפשר”.
הזכות לפרטיות והגנה על “גיבורים בעל כורחם״
לזירות האירוע נקלעים נפגעים ועוברי אורח שמצאו את עצמם במרכז העניין הציבורי שלא בטובתם, לכן מוטלת עלינו החובה לאזן בין העניין הציבורי שבדיווח מלא לבין המחוייבות לנהוג ברגישות ובחמלה כלפי קורבנות, נפגעים, מעורבים ובני משפחותיהם.
נימנע מצילומי תקריב של חלקי גוף או מצילומי מתים, אם אין בכך חשיבות משמעותית.
נימנע מפרסום פרטים מזהים על אודות נפגעים או פרטים חודרניים על אודות מצבם הרפואי מבלי שנוודא שהודעה נמסרה לבני משפחותיהם והתקבלה הסכמתם לפרסום.
נהיה זהירים במיוחד כשמדובר בקטינים מתחת לגיל 14 או במי שנמנים עם אוכלוסייה שיש לגביה פוטנציאל של אי הבנה.
נימנע מראיונות עם מי שניכר שסובלים מהלם או מפוסט טראומה ובוודאי שלא נפעיל לחץ על קורבנות, נפגעים ומעורבים להתראיין ולהצטלם ולא ניכנס לבתיהם ללא הסכמתם המפורשת ונמנע משידורם.
פעילות עיתונאית בזירת אירוע
סיקור ודיווח מזירת אסון הם מימוש השליחות העיתונאית שלנו. ננסה להגיע לכל זירה כזאת, גם כאשר הכניסה אליה אסורה לאזרחים “רגילים” ונציג תעודות או סימני זיהוי שלנו כעיתונאים לצורך כך.
עם זאת, נציית להוראות מפקד האירוע לגבי מגבלות הגישה שלנו.
אם מגבלות הגישה מוטלות על ידי גורמים אחרים, ננסה להגיע אל מפקד האירוע או אל נציגי הפעילות שלו מול העיתונות ונתאם מולם את מגבלות הגישה.
בזמן סיקור מזירת אירוע עלינו לוודא בכל עת שאיננו מעמידים את עצמנו או אחרים סביבנו בסכנה משמעותית, הן אם מדובר בנפגעים, עוברי אורח ומעורבים והן אם מדובר באנשי כוחות הביטחון וההצלה הפועלים בזירה.
נימנע מדרכי סיקור שיש בהן כדי לעורר פאניקה בציבור, כגון שידור תוך כדי ריצה, סגנון מתלהם או קרבת יתר אל נפגעים או כוחות הצלה.
אחריות עריכה וקונטרול באולפנים
עריכה אחראית, גם בזמן אמת ובמקרים של אולפנים פתוחים, היא ההבדל בין עיתונאות מקצועית לבין שטף המידע הזורם ברשתות החברתיות ובקבוצות.
אמון הציבור בנו ובעבודתנו מבוסס על הציפיה שנעניק פשר והקשר למציאות קשה ולא ברורה ונהיה מודעים להשפעת הסיקור על קהל הקוראים, המאזינים והצופים שלנו.
כאשר מדובר בחומרים רגישים, כגון צילומים של נפגעים, פעילות בזמן אמת של כוחות הביטחון וההצלה וכיוצא באלה, נשתדל ליצור שידור מושהה שיאפשר לנו לוודא את ערכם הציבורי של התכנים לעומת פוטנציאל הפגיעה שיש בהם.
ככל שיתאפשר ננתב בין כתבים, שדרים ומצלמות כדי לאפשר זאת ולבחור את התכנים המתאימים לנסיבות.
ככל שמדובר בתכנים ומידע שקיבלנו מגורמים שלישיים, למשל סרטונים שצולמו על ידי עוברי אורח או ידיעות לא רשמיות מאת כוחות הביטחון, נשתדל לבדוק את אמינותם ואמית הדברים ככל שניתן בלוח זמנים קצר ונימנע ככל האפשר מפרסום תכנים או מידע שאינו בדוק או מאומת.
נשקול את הצורך בחזרה על שידורם של תכנים רגישים שוב ושוב ונעשה זאת רק באופן מידתי ורלבנטי לערכם החדשותי.
נפרסם אזהרות בעל פה ובאמצעות סמלילים שיזהירו מפני צפייה של ילדים וצפייה בתמונות קשות מזירת אירוע.
נפעל בחשבונותינו ברשתות החברתיות באותה מידה של אחריות, מתוך ההבנה שהתכנים שאנו מזרימים לשם נתפסים כתכנים עיתונאיים לכל עניין.
במקביל, וככל שיש צורך בכך, נעביר הנחיות מן הקונטרול באולפנים אל כתבי השטח כדי לוודא שהם עומדים בכללים ובהנחיות המפורטים לעיל ומפעילים שיקול דעת מקצועי ואתי בזמן אמת.
