במסגרת הערעור, מבקשת הפרקליטות מבית המשפט המחוזי להחמיר את עונשם של הנאשמים, שכן לעמדת המדינה, בין היתר, “העונש אינו מתחשב בסכנה הטמונה בעבירות המבוצעות.
החומרה היתרה באירועים דוגמת האירוע שלפנינו טמונה בדינמיקה של ההמון המוסת, כאשר כל מעשה של כל אדם בודד מוסיף ומשלהב את ההמון שסביבו.
משכך, אין זה נכון להסתכל באופן צר על מעשיו של כל אדם בנפרד, כאשר הצטברות המעשים יוצרת נחשול של אלימות והרס”.
על פי כתב האישום המתוקן, הנאשם שמוך, השתתף בהתפרעות אלימה באזור מסגד אלג’זאר בעכו, במסגרתה יידה אבנים לעבר שוטרים.
באירוע נוסף שאירע יום למחרת, ידה הנאשם שני בקבוקי זכוכית, לכיוון שוטרים.
בית המשפט השלום בחיפה גזר על המשיב עונש כולל של 7 חודשי מאסר בפועל כאשר הפרקליטות בקשה מתחם ענישה שינוע בין 12 עד 24 חודשי מאסר.
כתב האישום המתוקן בו הודה הנאשם, נדים אנטקלי, מייחס לו השתתפותו בהתפרעות שהתרחשה באזור מסגד אלג’זאר בעכו, במסגרתה יידה מספר אבנים לעבר השוטרים ובנוסף הצטרף למתפרעים אשר יידו אבנים וחסמו את הכביש באזור “שאט אל ערב” בעיר העתיקה בעכו והמשיך ויידה אבנים לעבר שוטרים בנקודות נוספות בעכו.
בית משפט השלום בחיפה עמד בגזר הדין על חומרת מעשיו של הנאשם והתייחס לקביעת הפסיקה כי יש לנקוט במדיניות ענישה אשר תרתיע ותרסן התפרעויות שעלולות לסחוף המון רב ולצאת מגדר שליטה, אך השית על הנאשם עונש של 8 חודשי מאסר בלבד, מאסר על תנאי ופיצוי בסך 3,000 שקלים.
למרות שהמדינה בקשה מתחם ענישה שינוע בין 2 עד 4 שנות מאסר.
הנאשם, מיתאב אבו אלהיגא מטמרה, הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן, בעבירות התפרעות, ניסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, היזק בזדון ואיומים.
המדינה עתרה להטיל על הנאשם עונש במתחם שנע בין 18 עד 30 חודשי מאסר בפועל.
בית המשפט גזר על הנאשם 8 חודשי מאסר בלבד ובכך, למעשה שוחרר הנאשם ממאסר במועד מתן גזר הדין.
לעמדת הפרקליטות בהודעות הערעור, שהוגשו ע”י עו”ד ליאן מזרחי אלבאז, עו”ד מונא מנסור סאלח, ועו”ד רונית גרניק סופר, העונש שהושת על כל אחד מנאשמים: “אינו הולם את חומרת מעשיו, את נסיבות ביצוע העבירות וכן את הפוטנציאל הרב לגרימת נזק הגלום בהן ובכך החטיא את עקרון ההלימה, שהינו העיקרון המנחה בענישה”.
עוד נכתב בבקשות הערעור, נוכח שחרורם של הנאשמים ממאסרם טרם הגשת הערעור: “אכן, הכלל הוא כי רק בנסיבות מיוחדות תחמיר ערכאת הערעור בעונשו של מי שסיים לרצות את עונשו.
עם זאת, כאשר העונש שגזרה הערכאה הדיונית חורג באופן ניכר מהעונש שהיה ראוי להטיל, הרי שאלו הן נסיבות המצדיקות התערבות של ערכאת הערעור.
לטעמה של המדינה, הותרת העונש המקורי על כנו משקפת פגיעה קשה באינטרס הציבורי ומחטיאה את מטרות הענישה.
משכך, סבורה המערערת כי במקרה זה מתקיימות הנסיבות המיוחדות המצדיקות החזרת נאשם ששוחרר אל הכלא”.
