השכן מצדו, טען כי הנזילות לא מגיעות כלל מדירתו, ובהמשך, טען, כי על הנזקים חלה התיישנות, מפני שהם אירעו כבר בשנת 2008.
לדברי עו”ד גליק, למרות שהשכן התכחש לעובדה כי הנזילה מגיעה מדירתו, הוא ניסה כמעט כל טריק שקיים בספר על מנת לעכב את בירור מקור הנזילה, תוך שהוא גורר את שכנתו למאבק משפטי ארוך ומייסר ומונע ממנה להשכיר את דירתה בשכר דירה ראוי לדיירים.
לאחרונה, פסקה כבוד השופטת שרון הינדה מבית משפט השלום בתל אביב, כי למרות שהנזקים מהנזילה לבית השכנה הסבו לה נזק שלא עולה על 19 אלף שקלים, על השכן לפצותה בלמעלה מ-70 אלף שקל וזאת, בין השאר, בגלל הקשיים הרבים שאותם הערים בפני בית המשפט ליישוב הסכסוך בין השניים.
מומחה שמונה מטעם בית המשפט קבע בחוות דעתו, כי לא מצא נזילות בבית השכן, חרף כך, ציין המומחה כי גילה בבית השכן עבודות איטום טריות בחדר האמבטיה.
בהסכמת הצדדים, נבחר מומחה נוסף שיבחן את הנזקים, אולם חרף הסכמה זו, השכן בחר שלא לשתף פעולה, הערים קשיים וסיכל כל ניסיון של המומחה להיכנס לדירתו וכך לא נותרה ברירה לבעלת הדירה, אלא להגיש לבית המשפט בקשות חוזרות ונשנות, כדי שיורה לשכן לקיים את ההסכמות שהושגו ביניהם.
לדברי עו”ד גליק, מרשתו פנתה לאורך כל השנים למספר רב של מומחים ואנשי מקצוע.
כולם עד אחד קבעו כי מקור הרטיבות בדירתה מגיע מדירת השכן ומומחים אלה הדגישו את הצורך להעמיק את הבדיקה בדירת השכן, אולם זה עמד בסירובו ולא אפשר לאיש מהם להיכנס לדירתו.
לאחרונה דחתה השופטת הינדה את טענת השכן להתיישנות ופסקה, כי היה עליו לטעון זאת בכתב הגנתו הראשון שהוגש בשנת 2017.
עוד קבעה השופטת, כי בניגוד לקביעת המומחה מטעם בית המשפט, לא ניתן להתעלם ממכלול העובדות האופפות את הסכסוך בין הצדדים, אשר המשקל המצטבר של כולן מוביל למסקנה כי מקור הנזילה גם לגבי התביעה משנת 2017 הוא דירת הנתבע.
“עצם העובדה, כי הנתבע ביצע פעולות איטום טרם בדיקת המומחה מטעם בית המשפט, מעוררת תהייה רבה ומחזקת את גרסת התובעת, כי הנתבע פעל במטרה להסתיר קיומה של נזילה בדירתו”, קבעה השופטת והוסיפה: “ספק רב בעיניי, כי בהיעדר כל סממן של נזילה בדירתו, בחר הנתבע לבצע איטום בחדר האמבטיה רק ליתר ביטחון”.
עוד קבעה השופטת, כי גם התנהגות הנתבע, שצבע את תקרת דירת התובעת, מלמדת כי סבר שהוא אחראי לנזקי הנזילה: “טענת הנתבע כי פעל משכנות טובה מעוררת ספק רב, לאור התנהלותו לאורך כל ההליך”, דברי השופטת.
לבסוף פסקה השופטת הינדה, כי לתובעת מגיע פיצוי בגין הפסדי שכר דירה בסך כולל של 12,500 שקלים.
לעניין שכר טרחת עורכי דין, מגיעים לתובעת פיצויים בסך של 40,168 שקלים ולעניין עוגמת הנפש זכאית התובעת לפיצוי בסך 10,000 שקלים.
סך כל הפיצויים שפסקה השופטת לטובת התובעת, הכוללים הוצאות משפט, הועמדו על 73,168 שקלים.
עו”ד איתן גליק, מתמחה בדיני הנזיקין, דיבה ולשון הרע, דיני ביטוח, דיני העבודה והדין המסחרי.
