מדובר במחלה הממארת הנפוצה ביותר בישראל. מדי שנה מאובחנים כ-1,500 חולים עם מלנומה העור וגורמי הסיכון העיקריים לסרטן העור הם חשיפה לקרינה על-סגולית שמקורה בעיקר בקרינת השמש.
סרטן העור היא מחלה המתבטאת בהתפתחות בלתי מבוקרת של תאי עור על פני עור שנחשף רבות לשמש, גידולי העור שאינם ממאירים יכולים לגרום לבעיות רבות עקב גודלם ומיקומים ואילו הגידולים הממאירים, יכולים להתפשט ולחדור לרקמות העור מסביבן.
סרטן העור יכול להופיע אצל בני אדם בעלי גווני עור שונים, כולל אלו שבעלי עור כהה יותר ועל כן הם אינם פתורים מבדיקה אצל רופא העור, בניגוד לדעה הרווחת.
סרטן העור יכול להופיע כאחד משלושה זנים שונים: סרטן מסוג תאי הבסיס, תאי הקשקש, ומלנומה:
קרצינומה של תאי הבסיס, סרטן עור שנטייתו להתפשט נמוכה יותר, יופיע בדרך כלל בבליטות בצורת פנינה באזור הפנים, האוזניים והעורף.
קרצינומה של תאי הקשקש, סרטן עור שניתן לטיפול באופן יחסית קל, אך נוטה להתפשט במהירות רבה, הקרצינומה של תאי הקשקש יופיע בדרך כלל כגוש קטן וקשה המופיע על הפנים, העורף או כפות הידיים.
בנוסף, יכול להופיע בפצע שטוח המכוסה בקשקשת או גלד המופיע של הפנים, האוזניים העורף או כפות הידיים.
מלנומה, יכולה להתפתח בכל רקמת עור בריאה. סוג זה של סרטן העור יכול להופיע בנקודות חן, שומות בעייתיות, גבשושיות עור או פצעים כהים.
שני סוגים לקרני שמש הגורמים לפגיעה בעור
UVA
קרינה על סגולה A, קרני שמש באורכי גל של 320 – 400 ננומטר, ביליונית המטר.
קרניים אלו חודרות עמוק יותר לעור מקרני ה-UVB והן האחראיות העיקריות לקמטים ולהזדקנות מוקדמת של העור.
מחקרים שנערכו לאחרונה מראים, שקרינת ה-UVA מחריפה את ההשפעה המסרטנת של קרינת UVB ועלולה לגרום באופן ישיר לסרטני עור, כולל מלנומה.
UVB
קרינה על סגולה B, קרני שמש קצרות באורכי גל של 320-290 ננומטר, הן בעלות יכולת רבה יותר לגרום כוויות מאשר קרינת UVA.
קרניים אלה נחשבות לגורם העיקרי להתפתחות סרטן עור מסוג תאי בסיס ותאי קשקש, הן גם נחשבות כבעלות השפעה משמעותית בגרימת מלנומה, סרטן העור הממאיר ביותר.
ניתן למנוע או להפחית הנזקים באמצעות מסנני קרינה.
שימוש נכון במסנני קרינה עשוי להפחית את הנזקים הנגרמים בעקבות חשיפה בלתי מבוקרת לקרינת השמש ובמיוחד את הסכנות לפתח כוויות, סרטן עור והזדקנות מוקדמת של העור.
לכן מומלץ להשתמש בתכשירים רחבי טווח, כלומר, תכשירים המציעים הגנה משולבת נגד קרינה על סגולה ונגד קרינה על-סגולה מסוג UVA בעלי 30 SPF ומעלה.
מי נמצא בקבוצת סיכון לחלות בסרטן העור?
אנשים בעלי מספר רב של שומות, בייחוד למעלה מ-20.
אנשים בעלי עור, שיער ועיניים בהירים ובעלי נמשים.
אנשים שעורם נצרב בקלות בשמש, או שאינו משתזף כלל.
מי שבמשפחתו קרובים בעלי נקודות חן מרובות, או שחלו בסרטן העור.
מי שסבל מכוויות שמש מרובות, בעיקר בילדות.
אנשים הנוטלים תרופות המדכאות את מערכת החיסון או סובלים ממחלות המחלישות אותה, כגון חולי פרקינסון או מושתלי איברים.
חשיפה לשמש בצורה בלתי מבוקרת עשויה לגרום לכוויות שמש, פיגמנטציה, ונמשים.
קמטים, כתמים והזדקנות מוקדמת של העור.
סרטן העור, חשיפה מוגברת וכוויות שמש מגבירות את הסיכון להתפתחות סרטן עור ובאופן מיוחד לסרטן עור ממאיר במיוחד מסוג מלנומה ממאירה.
פגעיה בעיניים ירוד, קטרקט, בעיניים.
עוד נקודה חשובה, יצור מוגבר של ויטמין D, מעלה את הנטייה ליצירת אבנים בכליות. על פי המידע הקיים כיום, אין צורך ביותר מכ-15 דקות בשמש כדי ליצור כמות מספקת של ויטמין D הדרוש לגוף לספיגת הסידן.
אם זיהינו גידולים חריגים, יש לפנות לרופא העור לבדיקה מקיפה. האבחון יעשה באמצעות דגימה קטנה של העור הבעייתי והעברתו לאבחון מעבדה.
לאחר מכן תתקבל ההחלטה האם להסירו באופן כירורגי או להמשיך לעקוב אחריו.
במקרה של איתור נגע חשוד במהלך בדיקה, הצעד הבא יהיה ביצוע ביופסיה. הנגע החשוד מוסר תחת הרדמה מקומית ונשלח לבדיקה מיקרוסקופית.
רוב הנגעים שנשלחים לביופסיה מתבררים כנגעים שפירים, שאינם ממאירים, אולם במקרה שתשובת הביופסיה חיובית, כלומר הנגע ממאיר, נעשות פעולות נוספות.
ללא כל תלות בתוצאת הבדיקה, על המטופל להמעיט בחשיפה לשמש ואף להימנע מהקרינה החזקה בין השעות 10 בבוקר ל-4 אחר הצהריים, למרוח קרם הגנה, להיערך עם כובע וביגוד מתאים לפני היציאה לשמש והכי חשוב, להמשיך לעקוב לעיתים יותר קרובות.
הכותב, ד”ר מוחמד סח, מומחה לעור ומין במכבי שירותי בריאות מחוז צפון.
