מדובר בתיק תביעה קטנה בו ביקש התובע לחייב את רשות האוכלוסין וההגירה להחזיר לו סכום אגרות ששילם בנתב”ג עבור הנפקת דרכונים זמניים לבנותיו הקטינות, משלא הגיעו דרכונים קבועים במועד הצפוי לכך.
בית המשפט קיבל את התביעה באופן חלקי והורה לרשות האוכלוסין לפצות את התובע בסך של 830 שקלים בגין תשלום אגרות עבור הזמנת דרכונים זמניים ועוד 500 שקלים הוצאות משפט.
בפסק הדין נקבע, כי רשות האוכלוסין הפרה את התחייבותה להנפיק דרכונים קבועים בפרק הזמן של עד 3 שבועות והתובע נאלץ להזמין דרכונים זמניים בנתב”ג ולשלם בגינם אגרות נוספות.
עוד יצוין, כי בטרם הדיון בתיק, רשות האוכלוסין ביקשה מבית המשפט לעכב את ההכרעה בתיק, נוכח העובדה, כי לטענתה, הוחלט ע”י שרת הפנים לקבוע מדיניות רוחב בנושא החזרי האגרות, והנושא נמצא בדיון
וקבלת התביעה כעת עלולה ליצור השלכות רוחב והגשת תביעות רבות דומות.
בית המשפט דחה את הבקשה בקובעו כי אין זה מתפקידו של בית המשפט לתביעות קטנות לתת קדימות או לעכב בירור תיקים לפי השלכות רוחב שהפסיקה שלו עשויה ליצור ודן בתיק לגופו של עניין, כאמור לעיל.
