הנאשם, גרי רבינוביץ’, שירת בעבר כרכז מודיעין בתחנת המשטרה בחיפה ותוך ניצול תפקידו, מסר מידע למנהלי בתי בושת על אודות פעילות משטרתית, בתמורה לקבלת שוחד וכמו כן “העלים עין” מעסקי בתי הבושת והעבירות הפליליות החמורות שבוצעו בהם, בניגוד לחובות החלות עליו כאיש משטרה.
בנוסף, באחת הפשיטות המשטרתיות שנערכו על בית הבושת, ציין הנאשם בכזב בפני הכוח המשטרתי, כי אין פעילות של בית הבושת במקום ואף הדריך את מנהל בית הבושת למסור גרסה שקרית בחקירתו.
בית המשפט המחוזי הרשיע, לאחר ניהול הוכחות, את הנאשם בלקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים ושיבוש מהלכי משפט וגזר עליו עונש של 18 חודשי מאסר וקנס בסך 10,000 שקלים.
הפרקליטות ערערה על קולת העונש וציינה כי הפגיעה באינטרס הציבורי עליו הנאשם הוא אמון היא רבה, ובעקבות השימוש לרעה בכוח שניתן לו, הפגיעה באמון הציבור, היא קשה.
בנוסף ציינה הפרקליטות, כי הנאשם: “אפשר במעשיו המשך ביצוע עבירות חמורות, העסקת נשים בזנות והבאתן מחו”ל לצורך זה וזאת בשעה שמכוח תפקידו, כמי שאמון על אכיפת החוק, היה עליו לפעול למיגור תופעות עברייניות כגון אלה”.
במקביל ערער הנאשם על הכרעת הדין.
בית המשפט קיבל את ערעור הפרקליטות והחמיר את עונשו של הנאשם ל-27 חודשי מאסר תוך שהוא דוחה את ערעור הנאשם.
בהחלטתו בית המשפט העליון קבע, כי: “הפגיעה באמון הציבור הנובעת ממקרים כאלה אינה רק פגיעה ‘מוראלית’. אירועים כמו אירועים נושא הערעור דנן עלולים בהחלט להביא גם להתרופפות בנכונות הציבור לציית לחוק.
זאת משום שאם הציבור סבור כי שוטר נכון לאפשר את הפרת החוק בתמורה לכך שישולם לו הסכום הנכון.
מה לו לאזרח הרגיל להקפיד לציית לו?
מה לו לאזרח לפעול בהתאם להנחיותיו של השוטר, שהוא זה שאמור להביא לאכיפתו של החוק?”
את המדינה ייצג בערעור עו”ד יוסף קנפו מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה והתיק נוהל בבית המשפט המחוזי על ידי עו”ד שקד דהן, מהמחלקה לחקירות שוטרים ונחקר על ידי צוות חוף וצוות חשיפה במחלקה לחקירות שוטרים.
