הכל נשאר במשפחה כנראה, בן דודו של סר”ן מ’ שירת כטכנאי יסעור בטייסת 118 וזה השפיע על ההחלטה שלו להגיע להיות טכנאי מסוקים כשהתגייס. אביו וסביו של מ’ שירתו כטייסי מסע”ר בצבא האדום וגם זה היווה חלק גדול מההחלטה שלו להצטרף לחיל.
בקורס מספר סר”ן מ’, כי חווה קשיים בעיקר בעקבות משבר נגיף הקורונה, השפעותיו והשינויים שקרו בעקבותיו.
קושי נוסף אשר חווה, היה לעבוד על מסוק הינשוף בשלב הראשוני, מסוק אותו הוא לא מכיר.
רס”ל מ’: “בתור ילד הייתי צריך את המסגרת שמסלול השוחרות נתן לי”.
מ’ למד כשוחר בבית הספר הטכני בחיפה: “זו מסגרת שייצבה אותי ונתנה לי משמעת עצמית והיכרות עם העולם הצבאי”.