“הפיקוח על הבנקים בישראל אינו מתאים לתקופה והוא מהווה חסם בפני התחרות. הפיקוח בנוי כל כולו לצרכי המבנה הפיננסי הישן. הממשלה מנסה לפעול לטובת הלקוח, לטובת התחרות אבל זה נעשה באופן שלא מאפשר את התחרות שאנחנו רוצים לראות.
המצב שנוצר פה הוא ספגטי רגולטורי”, כך אמרה עו”ד מיכל כהן הממונה על התחרות הכלכלית, בכנס השנתי בדיני תחרות של המרכז למשפט וטכנולוגיה באוניברסיטת חיפה.
עו”ד כהן הדגישה בדבריה את החשיבות בפיקוח פיננסי על גופים חוץ בנקאיים דווקא כזה שתורם לתחרות.
“הפיקוח על הגופים החוץ בנקאיים צריך להיות מצומצם ומותאם לסטנדרטיים בינלאומיים, אבל חשוב שהוא יהיה. אנחנו חושבים שבמקרה הזה, הפיקוח הוא דבר חיוני כדי שתהיה תחרות. לאו דווקא כדי שגופים נוספים יוכלו להיכנס לשוק, אלה בעיקר כדי לייצר לגופים החוץ בנקאיים מוניטין.
הגופים החוץ בנקאיים צריכים להתחבר למערכות של בנק ישראל ולכן חשוב שיהיה להם מוניטין גם מול הרגולטור; זה דבר מאוד חשוב בכדי שתוכל להתפתח פה תחרות”.
לדבריה, כחלק מהגדלת התחרות יש לשאוף למצב שבו הציבור מנהל את הנכסים הפיננסים שלו בכמה גופים שונים, כאשר מכל גוף הוא יכול לבוחר בשירות אחר, זאת בניגוד למצב כיום שלפיו רוב האנשים מנהלים את מרבית הנכסים שלהם באותו הבנק שבו הם מנהלים את חשבון העובר ושב שלהם, מצב שגורם להפסד כספי רב ללקוחות.
“אנחנו רוצים מפקח אחד לגופים החוץ בנקאיים ומפקח אחד לבנקים לכל הפעילות שלהם. אנחנו לא חושבים שהמפקח היחיד שיהיה לחוץ בנקאיים יכול להיות המפקח על הבנקים כי ה-DNA של המפקח על הבנקים חושב יציבות ואנחנו צריכים להתאים את זה לסיכון המצומצם מאוד שיש בחוץ בנקאיים.
האופן שהם פועלים לא מצדיק את ההסדרה הכבדה שיש לבנקים וגם פה אנחנו מבקשים סטנדרטים בינלאומיים כדי שתהיה תחרות.
צריך שיהיה מנגנון תאום בין המפקחים, חוסר תאום יכול לפגוע בתחרות. אנחנו רוצים שהם יהיו תחרותיים בעיני הצרכן, הלוואה מגוף פיננסי ומגוף חוץ בנקאי תראה בעייני הצרכן כמשהו שהוא אותו הדבר מבחינת איך שזה מוצג ושהוא לא יחשוב שפה הוא מקבל משהו אחד ופה הוא מקבל משהו אחר ולכן הוא ימשיך ללכת לבנקים ולא יפתח את עצמו לחוץ בנקאיים”, אמרה עו”ד כהן.
