תכנית האב החדשה, הושקה בכנס בנושא “הים העמוק – שמירת טבע, מחקר, חדשנות”, שהתקיים היום באוניברסיטת חיפה, בשותפות של החברה להגנת הטבע, בית הספר למדעי הים, ע”ש צ’רני, באוניברסיטת חיפה, רשות הטבע והגנים, המשרד להגנת הסביבה, המכון לחקר ימים ואגמים לישראל, המרכז לחקר הים התיכון, מוזיאון הטבע ע”ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב, רשות העתיקות ושותפים נוספים.
במסגרת הכנס, התקיימו דיונים בנושא מימוש התכנית, לצד הצגת הסוגיות המחקריות והרגולטוריות, בהגנה על הים העמוק. השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן : “זו זכות גדולה עבורי, לאמץ את תכנית האב לשמורות טבע ימיות ולקדם אותה, מתוך מטרה לשמור על אוצרות ומשאבי הטבע, לרווחת הציבור ולדורות הבאים”
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה בפתח הכנס: “זו זכות גדולה עבורי, כנציגת הדור, להיות השרה שמתניעה את התהליך האסטרטגי, באימוץ התוכנית לקידום אזורים ימיים מוגנים, באזור הכלכלי הבלעדי שלנו, בים העמוק.
תהליך שיביא לחקיקה שתגדיר את האזורים הכלכליים של ישראל, אכרזה פיקוח וניהול שלנו, בתחום זה. זוהי זכות גדולה, להיות זו שמציבה את רשת ההגנה הסביבתית, המשמעותית, למשילות על מרחב הים שלנו, כזו שתשמור על אוצרות ומשאבי הטבע, לרווחת הציבור, למחקר משמעותי, אותם ננחיל גם לדורות הבאים.
ביום ראשון הקרוב, נעלה לממשלה את התוכנית למשילות סביבתית של המשרד להגנת הסביבה, טיפול במפגעים חוצי גבולות באיו”ש והנה היום – אנו משלימים גם יציאה לדרך בתוכניות למשילות סביבתית גם בים הכלכלי העמוק. המשרד בהובלתי, ימשיך לדאוג למשילות, למען האדם והטבע, כל העת”.
פרופ’ מונא מארון, סגנית נשיא ודיקנית למחקר באוניברסיטת חיפה: “עלינו לחזק ולשמר את המערכות האקולוגיות הימיות, המהוות בית גידול, למגוון עצום של בעלי חיים ימיים.
על ידי השקעה ביוזמות שימור כאלה, נוכל להגן על הגיוון והחוסן של הים שלנו”.
מנכ”לית רט”ג, רעיה שורקי: “אנו רואים בתכנית האב, שכבה שתכוון את הפיתוח למקומות הנכונים, כדי לצמצם את הנזק הסביבתי, בהתאם למחקר המדעי.
מדובר בתכנית שנכתבה על ידי צוות גדול של מדענים, חוקרים ומלווים. רט”ג רואה חשיבות רבה, בשמירה על ערכי טבע ומורשת בים ובקידום שמורות בים.
במסגרת זאת, הקמנו יחידה ימית, שעושה ימים כלילות, בפיקוח ואכיפה במרחב הימי.
זו סביבת עבודה מורכבת הנדרשת להמשך העמקת הידע בים העמוק. זו אחריות רבה של רט”ג שלוקחת על עצמה את יישום התכנית. בשנים הבאות, נקים נחזק את המערך הימי שלנו, כדי לתמוך בשטחים המוגנים, במים הכלכליים”.
דן אלון, המנכ”ל הנכנס של החברה להגנת הטבע: “בשמירת טבע, אנחנו תמיד באיחור, רודפים אחרי סוסים, שכבר ברחו מהאורווה. הים העמוק, הוא הזדמנות, אפשר עוד להשפיע, זהו מרחב נסתר, לא מוכר, וזה הזמן להגן עליו, עכשיו, ולא שיהיה מאוחר מדי.
אל הים העמוק, צריך להתייחס טוב יותר, מכפי שנעשה עד כה. כעת, עם השקת התכנית, יש לנו את מפת הדרכים, איך לעשות זאת.
אנחנו פונים לממשלה, בבקשה למצוא את התקציבים והמשאבים הנדרשים, כדי להוציא לפועל את התכנית, מהנייר, אל המימוש. הממשלה חייבת להירתם, כדי שהים העמוק המופלא שלנו, יישמר”.
מנכ”ל חיא”ל, אלון זסק: “בעשור הבא, הים בכלל והים העמוק בפרט, יהיו במוקד הפעילות הלאומית וכל פעילות עתידית ושימור בים, חייבת להיות מבוססת על מחקר ונתונים תומכים.
לשם כך, יש מבעוד מועד, להקצות את המשאבים הנדרשים, על מנת שניתן יהיה לקבל החלטות מושכלות, בכל הקשור לים”.
על פי החברה להגנת הטבע, בים העמוק הישראלי, יש מגוון ביולוגי ראוי להגנה. הים התיכון העמוק, סומן בשנים האחרונות כיעד מרכזי להגנה, על ידי ארגוני שמירת הטבע העולמיים. שטח האזור הכלכלי הבלעדי של ישראל, בים התיכון, נפרש על פני 21 אלף קמ”ר, דומה בהיקפו לשטחה היבשתי של מדינת ישראל.
מרחב זה, שכולו מוגדר ים עמוק, הוא מרחב המחייה והשוטטות של מיני דגל, כמו כרישים, דולפינים, לווייתנים וצבי ים, ואזור רבייה של טונה כחולת סנפיר וכרישי עומק.
במרחב זה, נמצאים בתי גידול מורכבים וייחודיים, הכוללים גני אלמוגי עומק, כמו גם נביעות גז קרות ובריכות תמלחת, שבהן עולם טבע ייחודי, הנסמך על אנרגיה כימית של גז, המפעפע מהקרקעית.
למרות זאת, במרחב זה, לחצי הפיתוח הולכים וגוברים: כוונות משרד האנרגיה, להרחיב את חיפושי הגז ולהניח תשתיות לייצוא שלו, דיג הרסני וכוונות לפיתוח כלכלי נוסף, כמו אנרגיות מתחדשות וחקלאות ימית. לכן, ישנה דחיפות בקידום הגנה על המרחב כבר כיום, במסגרת תכנית אב.
מהחברה להגנת הטבע נמסר: “בחברה להגנת הטבע, מסבירים כי בזמן שמדינות העולם מצויות במרוץ להגנה על המרחב הימי, במסגרת אמנות, הקובעות כי יש להגן על לפחות 30% משטחי הים, כשטחים מוגנים, לצורך שמירה על הטבע ועמידה ביעדי האקלים הגלובליים, הים העמוק בישראל, המצוי במרחב “האזור הכלכלי הבלעדי”, לא זכה עד כה לתכנון בכלל, ולא להיבטי הגנה על הטבע, בפרט.
זאת, למרות שישראל מחויבת ליעדי אמנת המגוון הביולוגי מונטריאול 22′ ואמנת ברצלונה 21′ ואמורה לממש הגנה על 30% מהשטח הימי, עד שנת 2030, 7 שנים בלבד מהיום.
התכנית החדשה, מהווה את מפת הדרכים למימוש היעד הלאומי של 30 אחוז הגנה על השטח הימי, בהיקף כולל של 6,000 קמ”ר, עד שנת 2030, באמצעות 10 שמורות טבע חדשות.
במידה והתכנית תאומץ על ידי הממשלה ותיושם, היא תעניק הגנה ל-80 אחוז משטח בתי הגידול הייחודיים ו-89 אחוז מיעדי השימור של יחידות אקולוגיות מייצגות, יזכו למענה ראוי ומספק.
כך תהיה הגנה למערכת האקולוגית הייחודית של הים העמוק, לרבות אלמוגים, מרבדי ספוגים, נביעות גז, ואתרי מחייה ונדידה של כרישים, דגים, יונקים ימיים וצבי ים.
במסגרת התכנית, 5 שמורות ימיות, שומרות על ציר מדרון היבשת, בו קרקעית הים צונחת מעומק של כ-200 מטר, עד לעומק של למעלה מ-1,000 מטר.
במרחב זה, זוהו ערכים רגישים גם בקרקעית הים, וגם בעמודת המים שמעליה.
5 שמורות נוספות, מיועדות להגנה על אזור הבתיאל: מרחב שטוח יחסית של הים העמוק בעומק של מעל 1,000 מ’, בו אותרו בתי גידול רגישים, כמו מרבדי ספוגים, נביעות גז, ו-“מערבלים” (אתרים בהם יש עלייה של זרמים עשירים בחומרי הזנה, מעומק הים, אל פני הים).
השמורה הקטנה ביותר, מתוכננת בגודל 150 קמ”ר, והגדולה ביותר, בגודל 2,300 קמ”ר”.
התכנית מייעדת מספר שמורות, כ-“אזור מפלט אקלימי”, שיאפשר מקלט למינים שיהגרו לעומק, בעקבות התחממות הים. עוד שתי שמורות, מיועדות לפוטנציאל להיות שמורות בינלאומיות, שיתחברו לאזורים מוגנים אפשריים בקפריסין, מצרים ואולי אף לבנון.
לתכנית של החברה להגנת הטבע, שותפים המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים, רשות העתיקות, אוניברסיטת חיפה, בית הספר למדעי הים, ע”ש ליאון צ’רני, המכון לחקר ימים ואגמים לישראל, אוניברסיטת תל אביב ומוזיאון הטבע, ע”ש שטיינהרדט.
בהכנת התכנית, השתתפו למעלה מ-20 חוקרים ואנשי מקצוע, מכמה מוסדות אקדמיים שונים ולצורך גיבושה, כתשתית לניתוח המדעי, רוכזו ונותחו אלפי תצפיות מהים העמוק, ונעשה שימוש בכלים מחקריים מתקדמים לניתוח מרחבי.
התהליך לווה על יד ועדה מדעית מייעצת, בהשתתפות עשרות חוקרים, ותוך בקרה של שני יועצים מדעיים בעלי שם: פרופ’ יוני בלמקר, מאוניברסיטת תל אביב, ופרופ’ אריק קורדס, מאוניברסיטת טמפל שבפילדלפיה.
הליך הכנת התכנית, שארך כשנתיים, כלל שיתוף של בעלי העניין השונים, במסגרת ועדת היגוי, בה נכחו נציגי ממשלה, אקדמיה, וארגונים לא ממשלתיים. ועדת ההיגוי התכנסה חמש פעמים לאורך התהליך. בנוסף, התקיים מפגש של שיתוף ציבור.
