יו”ר ועדת ההיגוי של התוכנית האסטרטגית לפיתוח מפרץ חיפה, יחד עם המנהלת לפיתוח מפרץ חיפה, פרסמו הבוקר (חמישי) לציבור את התוכנית, שגובשה בחודשים האחרונים עם כל משרדי הממשלה הרלוונטיים ומתווה את המשימות, חלוקת האחריות ולוחות הזמנים המלאים למימושה.
מדובר בתוכנית רב שנתית שגובשה בחודשים האחרונים בשיתוף פעולה עם כלל משרדי הממשלה השותפים ליישום החלטת ממשלה 1231, רשות מקרקעי ישראל, משרד האנרגיה, המשרד להגנת הסביבה, משרד התחבורה, משרד הבריאות, משרד הכלכלה, משרד האוצר, משרד הפנים, וכן מנהל התכנון וחברת נמלי ישראל.
התוכנית כוללת את כל המשימות הנדרשות על מנת ליישום באופן מלא את החלטת הממשלה, כולל חלוקת אחריות לגופי הביצוע השונים ולוחות זמנים לביצוע.
תוכנית זו כוללת את היישום של כל סעיפי החלטת הממשלה, כאשר עיקר המיקוד שלה הוא בהיערכות משק האנרגיה להפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה.
היערכות זו כוללת הקמה והסבה של תשתיות לטובת ייבוא, הולכה, אחסון וניפוק של תזקיקי נפט, בנזין, סולר ודלק מטוסים, וכן מענה לייבוא ואחסון של ביטומן (חומר גלם להכנת אספלט) ולטיפול בקונדנסט של מאגר הגז הטבעי “לוויתן”.
לאחר סיום הקמת והסבת התשתיות, מדינת ישראל תהיה ערוכה להפסקת הפעילות של בית הזיקוק של בז”ן במפרץ חיפה, מבלי לפגוע ברציפות התפקוד של משק האנרגיה הישראלי.
על פי תכנית העבודה, שכוללת 100 חבילות עבודה ובהן מעל ל-500 משימות שונות שמחולקות בין המשרדים וגופי הביצוע השונים, כולל חלוקת אחריות ברורה, לוחות זמנים ואבני דרך לכל משימה, היערכות משק האנרגיה תסתיים במהלך שנת 2029, הקדמה של 2-3 שנים לעומת היעד שהציבו בוועדת המנכ”לים ובהחלטת הממשלה.
התוכנית האסטרטגית לפיתוח מפרץ חיפה כוללת שינוי אסטרטגי של לב המטרופולין: שינוי של ייעוד הקרקע מהתעשייה הפטרוכימית לתעסוקה, מגורים, לוגיסטיקה ושטחים פתוחים ובכלל זה תכנון ופיתוח של כ-130 אלף יחידות דיור, 12 מיליון מ”ר לתעסוקה ומסחר ו-5,800 דונם פארק מטרופוליני לאורך הקישון.
פרופ’ אבי שמחון, יו”ר ועדת ההיגוי של התוכנית האסטרטגית לפיתוח מפרץ חיפה וראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה: “התוכנית שגיבשנו תוביל להקמת מטרופולין גדול וחזק בצפון המדינה, שיוכל בעתיד להשתוות לכוח המשיכה של גוש דן.
זה ישנה את דמותה של המדינה וישפיע על פיתוח הצפון כולו. אנחנו נחושים להוביל את המהלך הזה במהירות וביעילות האפשרית, ופועלים יחד עם כל משרדי הממשלה השותפים לתכנית אף להקדים את לוחות הזמנים של היערכות משק האנרגיה”.
יובל אדמון, ראש המנהלת לפיתוח מפרץ חיפה וסגן ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה: “אנחנו עובדים מיום הקמת ועדת ההיגוי והמנהלת על הפיכת החזון של פיתוח המפרץ לתוכנית אופרטיבית, מפורטת ומתואמת ליישום בשנים הקרובות.
במקביל לעבודה האינטנסיבית לגיבוש התוכנית יחד עם כל השותפים שלנו, התחלנו למעשה כבר לבצע אותה, כולנו יחד.
הרוב המוחלט של חבילות העבודה כבר יצאו לדרך, עם דגש על הקמת תשתיות האנרגיה שיאפשרו את הפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית במפרץ.
פרויקטים תוקצבו, ועדות מכרזים הוקמו, תוכניות סטטוטוריות מקודמות ואנחנו פועלים יחד כל המשרדים על מנת לעמוד בלוחות הזמנים שהצבנו לעצמנו בתוכנית”.
לתוכנית האסטרטגית לפיתוח מפרץ חיפה
ממשרד האנרגיה נמסר לחדשות NWS בעקבות פרסום התוכנית: “משרד האנרגיה והתשתיות שותף מרכזי לתהליכי העבודה לשינוי פני מפרץ חיפה.
במסגרת זו, המשרד הציג את הדרישות ההכרחיות להקמת המתקנים הפיסיים הנדרשים לצורך מתן מענה לצרכי האנרגיה של מדינת ישראל בעשורים הקרובים ושמירת הבטחון האנרגטי ורציפות התפקוד למען אזרחי ישראל.
לגבי לוחות הזמנים שהוצגו, המשרד מזכיר כי בשלב זה מדובר על לוחות זמנים תאורטיים בלבד.
על מנת לקדם את שינוי פני המפרץ, יש להשלים תהליכי תכנון הכוללים הקמה של 6 מתחמי אנרגיה גדולים, מערכת צנרת למוצרי דלק באורך של עשרות קילומטר, נמלים לקליטת וייצוא מוצרי אנרגיה בשלושה אתרים שונים.
לאור זאת, קביעת לוחות זמנים בשלב זה הינה שאפתנית, תיאורטית ואיננה מחייבת.
כמו כן, קבעה החלטת הממשלה כי שר האנרגיה והתשתיות יציג לממשלה, חמש שנים לפני סגירת בזן, את מוכנות המשק למצב זה.
נכון לעכשיו לא התקבלה הוודאות המאפשרת לשר להוציא דיווח כאמור לממשלה”.
