קאנביס או בשמותיו הנרדפים, מריחואנה או “וויד (Weed)”, הוא צמח ממשפחת הקאנביים וכולל מספר רב של זנים ותת זנים.
הצמח מכיל חומר פסיכואקטיבי בשם THC, טטרה-הידרו-קאנבינול, כאשר חומרים פסיכואקטיביים מוגדרים כחומרים המשפיעים על פעילות המוח ותפקודו ומשנים את מצב הרוח, המחשבות, הרגשות, ההתנהגות ותפיסת המציאות.
בנוסף ל THC משופע הקאנביס בחומרים נוספים כמו CBD, קאנבידול, אשר השפעתם הפסיכואקטיבית נחשבת לנמוכה יותר אך השפעותיהם הפיזיולוגיות על מצבים רפואיים נחקרת ויתכן שיש להן השפעות מיטיבות מאוד על מצבים רפואיים שונים כמו דלקות בגוף.
זמין יותר, נגיש יותר
בשנים האחרונות קיבל הקאנביס חשיפה גדולה בתקשורת ושימושו עלה מאוד והקאנביס נצרך בדרך כלל על ידי עישון, אידוי או על ידי בליעה, למשל של טיפות שמן קאנביס.
מספר גורמים תרמו לכך כמו הפיכתו לחוקי בחלק מדינות העולם, ושימוש מקובל להקלה על מצבים רפואיים וכתוצאה מאלה נהפך הקאנביס מקובל מאוד לשימוש בקרב אוכלוסיות רחבות ושימושו כחומר פנאי עלה מאוד.
שימוש בקאנביס שונה מאוד מאדם לאדם. חלק מהאנשים צורכים אותו מדי פעם בסיטואציות חברתיות. לעומת זאת חלק מהאנשים צורך אותו באופן קבוע מדי יום ואף מרגיש קושי לתפקד בלעדיו.
במה הוא תורם?
בד בבד עם תפוצתו העולה נחקרו יותר ויותר מגוון השפעותיו הרפואיות והפסיכולוגיות.
מבחינה רפואית משמש הקאנביס להקלה על כאבים כרוניים כגון אילו הנגרמים מפגיעה עצבית וסוגים מסוימים של דלקות מפרקים.
הוא משמש להקלה על בחילה בזמן טיפולים כימותרפיים והגברת התיאבון.
עוד הוא משמש להקלה על סימפטומים של טרשת נפוצה ועל סימפטומים של מחלות מעיים כגון מחלת קרוהן. .
מבחינה קוגניטיבית מקושר שימוש בקאנביס להשפעות שליליות על זיכרון, קושי בריכוז וקושי בעיבוד מידע.
רוב השפעותיו של הקאנביס הן זמניות בלבד וכאשר ריכוזו בדם יורד, יורדות השפעות אילו ויחד עם זאת מחקרים מצביעים על כך שצריכה רבה של החומר בזמן גיל ההתבגרות עלולה להשפיע לשלילה על יכולת קבלת ההחלטות ויכולת ללמוד ולעבד מידע חדש.
מבחינה פסיכולוגית השפעותיו של הקאנביס הן מגוונות מאוד ותלויות בזן הצמח, ריכוז החומר הפעיל, THC, כמות הצריכה וגם התגובה האינדיווידואלית של האדם לחומרים בצמח.
בין השפעותיו המטיבות של הצמח מבחינה פסיכולוגית אנו מוצאים יכולת להגברת תחושת הרווחה הנפשית, והפחתת חרדה.
יחד עם זאת אצל חלק מהמשתמשים, הקאנביס גורם לתופעות הפוכות, בעיקר בצריכה במינון גבוה, והם עלולים לחוות חרדה גבוהה, ותחושות של פארנויה, תחושות מוגזמות שהאדם נירדף מסיבות שונות על ידי אנשים אחרים, הממסד וכו’.
כיצד הוא יכול להזיק?
בשנות ה-70 של המאה ה-20, נטבע הביטוי סינדרום אה-מוטיבציוני של קאנביס שמתאר דפוס של אפטיה, אדישות, קשיים תפקודיים, וחוסר מוטיבציה לעשות דברים המקושר לשימוש כרוני במינון גבוה של קאנביס.
מחקרים על נושא זה לא הגיעו לתוצאות חד משמעיות. מחד ניראה שפגיעה מסויימת במוטיבציה נמצאת בקורלציה (התאמה) משימוש גבוה בקאנביס.
מאידך גורמים נוספים המשפיעים על מוטיבציה הם גורמים כגון דיכאון, חרדה, וקשיים סוציואקונומיים.
קשיים אילו עשויים לגרום גם לצריכת קאנביס מוגברת וגם לקשיים תפקודיים ועל כן קשה מאוד לצייר תמונה חד משמעית של השפעת הקאנביס על המוטיבציה.
הממצאים הנ”ל מציירים תמונה מורכבת של השפעות הקאנביס על המוח והגוף האנושיים. מחד ניראה שלקאנביס ולחומרים הפעילים בו השפעות רפואיות חיוביות רבות.
עוד ניראה שהוכחות לתועלת הרפואית של צריכת הצמח הולכות ומתחזקות. מאידך ניראה שהשפעותיו הפסיכולוגיות של הצמח מורכבות יותר ותלויות בגיל המשתמש ובתגובתו הספציפית לצמח.
ניכר שיש צורך במחקר נוסף על השפעותיו של הצמח, זאת ועוד, עד שיהיה בידנו את המחקר המדובר על אנשים להפעיל שיקול דעת בנוגע לצריכת הצמח ולכמות הצריכה ותדירותה.
אם מתעוררת באדם תחושה קשה בשל השימוש בצמח, למשל חרדה קשה או אם מרגיש אדם שצריכתו את הצמח עולה וגוברת והוא מתקשה לתפקד בלעדיו או לחלופין מתקשה מאוד להחליט החלטות ולבצע אותן, מומלץ לפנות לטיפול מקצועי, על מנת לעבד את החוויות מהשימוש בצמח וללמוד כיצד ואיך למתן את השימוש בו.
הכותבת היא, ד”ר אורי-יה רן, פסיכולוגית קלינית מומחית במחוז הצפון של מכבי שרותי בריאות.
