לצד ההערכה המילולית, המערך המעודכן יאפשר למנהלי בתי הספר ולמטה המשרד מידע רחב ומגוון יותר על מצב החינוך, בבחינה ארצית אחת חדשה, במקום שתי בחינות ארציות בשנה, כפי שהיה בתשפ”ג, בשנה הבאה צפויות שלוש בחינות, אחת בכל שכבה, לתלמידי ד’, ו’ ו-ט’.
גיוון בתחומי הבחינות, במקום בחינות בשפת-אם בלבד, כפי שהיה בתשפ”ג, ייבחנו התלמידים גם במתמטיקה, אנגלית ומדע וטכנולוגיה.
אין הפתעות, פחות הכנות, תאריכי הבחינות ידועים מראש; לפחות חודש לפני המועד, יקבל בית הספר עדכון על מקצוע הבחינה.
בנוסף, כולל המערך החדש חידושים ושינויים נוספים: הבחינה בשפת-אם בכיתות ד’ תצומצם בשליש, בתי הספר יקבלו אפשרות לבחור חלק מהתכנים בסקרי האקלים והסביבה הפדגוגית, לראשונה תדווח ראמ”ה על רמת המיומנויות בנפרד מהישגי התלמידים, יינתן ליווי מקצועי למנהלי בתי הספר בקריאת התוצאות ובתרגום שלהן לתוכניות פעולה, ויושקעו משאבים במיחשוב ובהרחבת הכלים הפנימיים להערכה בתוך בתי הספר.
ראמ”ה תדגום את בתי הספר מדי שנה כדי לקבוע את מקצוע הבחינה, באופן שיאפשר לייצר מדגם ארצי מייצג לכל תחום דעת.
כך, יאפשר המערך לייצר תמונת מצב ארצית של ידע ומיומנויות בתחומי הדעת השונים כל שנה ותמונה בית ספרית אחת ל-5-3 שנים.
לצד סקרי האקלים והסביבה הפדגוגית, אלו הבחינות הצפויות בשנים הבאות
תלמידי כיתות ד’, בחינה (מקוצרת) בשפת אם. ללא שינוי מתשפ”ג.
תלמידי כיתות ו’, בחינה מדגמית במקצוע אחד, מבין שלושה מקצועות, מתמטיקה, אנגלית ומדע וטכנולוגיה. זוהי הבחינה החדשה.
תלמידי כיתות ט’, בחינה מדגמית במקצוע אחד, מבין ארבעה מקצועות, אנגלית, מדע וטכנולוגיה, שפת אם ומתמטיקה שתתווסף בשנת תשפ”ה.
עוג נמסר ממשרד החינוך כי, כחלק מהמערך, תחל הרשות הארצית למדידה והערכה במשרד החינוך בפיתוח מבדק חדש לכישורי המאה ה-21, אשר יועבר באופן דיגיטלי בבתי הספר, ויבחן בין היתר את יכולתם של התלמידים להיעזר ביישומים מבוססי בינה מלאכותית (AI).
הפיתוח יחל השנה, והמבדק צפוי לצאת לדרך בתשפ”ה.
שר החינוך, יואב קיש: “לאחר שנים רבות ללא בקרה ומעקב, אנו חוזרים למתכונת של בחינות ארציות בבתי הספר.
הבחינות יאפשרו לנו לקבל תמונת מצב עדכנית ומועילה וכך נוכל לשפר ולטייב את המערכת כולה.
ניטרלנו את האלמנטים שיצרו תחרות לא בריאה בין בתי הספר והתמקדנו בכלים שנותנים לנו אפשרויות לתחקור מעמיק של התוצאות ואפשרות להסיק מסקנות איכותיות שיתורגמו למעשים בשטח.
מטרה אחת ברורה עומדת בראש סדר העדיפויות של משרד החינוך והיא הצלחתם של ילדי ישראל”.
אסף צלאל, מנכ”ל משרד החינוך: “בכל הבחינות בשנים הקרובות לא ידווחו ציונים מספריים, כחלק מתפיסה רחבה יותר הרואה בהערכה כלי למנהלי בתי הספר להבין מה החוזקות ומה האתגרים שלפניהם.
הנתונים יסייעו לקדם שינוי ארוך טווח. עבורנו במטה המשרד ובמחוזות מערך ההערכה יסייע להבין איפה נכון להשקיע יותר, והאם אנחנו מצליחים להשיג תוצאות”.
ד”ר גל אלון, מנכ”ל הרשות הארצית למדידה והערכה במשרד החינוך: “למבחנים ארציים יש חשיבות גדולה ביכולת לקדם את החינוך, אך במדידה יש גם סיכונים רבים, אותם אנו מנסים להפחית.
לא יהיו עוד ‘שכבות מיצ”ב’, לא יוצגו ציונים מספריים, נאפשר בחירה בסקרי האקלים, נעבוד כדי שהבחינות יהיו רלוונטיות, ושהנתונים יוצגו באופן קצר, תמציתי ומועיל”.
