אמש (רביעי) האלופה ניצחה עוד משחק בקלות, הפעם 0:3 את בני סכנין, אבל במקום להיות רגועה, היום בעת זריחת השמש הדאגות רק עולות.
חלון ההעברות הנוכחי יקבע מי תיקח אליפות, אם בעונות הקודמות חיפה ידעה לעשות זאת בצורה מרשימה בזכות החתמות נוצצות של אצילי, צ’יבוטה וסבע, יש לי הרושם שכעת המצב שונה לחלוטין, משום שאין את הפרסונה על הקווים שתדע לדפוק בחוזקה על השולחן ולא תרפה עד שבקשתה תתממש.
אז נכון, הגיעו סייף וקינדה, אך זה לא מספיק אם וכאשר הלב של הקבוצה צ’ארון שרי יעזוב ואם לא יגיע קשר אחורי גרזן , לצערי האליפות תנדוד למרכז הארץ.
לגבי שרי, העניין עומד כעת על 50/50 ומבחינת קשר אחורי הכל עניין של מו”מ קצר ולעניין עם עדן קארצב או איתן אזולאי, כך שלצערי במידה ואלברמן ימשיך לישון אז הוא יתעורר בוקר אחד וימצא את עצמו עם סגל חסר מאד ובעצם איבוד המומנטום הקיים כעת, חבל.
זה הזמן להתעורר ואותה פנייה אעשה גם למסאיי דגו שחייב להבין את מקומו כמאמן מכבי חיפה, תפסיק לתת גב למנהל המקצועי שבעת כישלון השאיר אותך להתמודד לבד עם הדברים, מדוע אני חושב כך?
בימים הקשים מישהו שמע את אלברמן? כי אני לא.
לסיכום, מדובר על צומת קריטי שבו חייב להתנהל במהירות ובנחישות.
מה לגבי חלוץ אתם שואלים?
תומר חמד זאת נטו החזרה נוסטלגית ואם תיהיה הצלחה זה בגדר צ’ופר, לכן אני הייתי מביא חלוץ אחר, אבל כאמור כעת חובת ההוכחה על מי שהחליט.
בוקר טוב אלברמניהו.
