בישראל וברחבי העולם מציינים את יום תורם הדם הבינלאומי מדי שנה במטרה להעלות את המודעות לחשיבות תרומת הדם ולציין את גילוי סוגי הדם. תרומת הדם מצילה חיים ומאפשרת לרופאים להעניק טיפול מיטבי לחולים הזקוקים לעירוי דם במהלך ניתוח, במקרה של איבוד דם ובטיפול במחלות שפוגעות בתפקוד הדם.
בישראל קיים צורך בכ-1,200 מנות דם בכל יום וכ-50,000 מנות בכל שנה לכל מיליון תושבים.
אורך חייה של מנת הדם עומד על קצת יותר מחודש כשלאחר מכן לא ניתן להשתמש בה.
לכן הצורך בתרומות דם הוא תמידי ולנו כבני אדם מוטלת האחריות הכבדה. הנה עשר עובדות מעניינות לגבי תרומת דם והתרומה לבריאות שלנו בחזרה.
הפחתת סיכון לחלות בסרטן
תרומת דם יכולה להקטין את הסיכון של התורם להתפתחות סרטן, מכוון שאחד המינרלים העיקריים שנמצאים במרכיבי הדם מגדיל את כמות הנזקים שגורמים הרדיקלים החופשיים בגוף.
אותם נזקים מהווים חלק מהגורמים להתפתחות דלקתיות ומחלות כרוניות. במספר מחקרים שונים התגלה שקיים סיכון מופחת לפתח סוגי סרטן כדוגמת סרטן המעי וסרטן הכבד, שהופחתו בקרב אנשים שנותנים תרומת דם באופן קבוע.
סיוע בהורדת לחץ דם גבוה
תרומת דם באופן קבוע קשורה לירידות בולטות של לחץ דם גבוה לאנשים המתמודדים עם יתר לחץ דם.
סיוע בחידוש מלאי תאי הדם
בזמן תרומת הדם הגוף שלנו נכנס להילוך גבוה ליצירת תאי דם חדשים, על מנת לחדש את המלאי של הדם שתרמנו.
זה קורה מכוון ומח העצם שלנו מקבל מסרים שרמות החמצן בדם שלנו נמוכות יותר עקב הירידה בכדוריות הדם האדומות.
תרומה לבריאות הלב וכלי הדם
ביצוע של תרומת דם בתדירות גבוהה במשך זמן רב מספקת הגנה אפקטיבית מפני מחלות קרדיו- וסקולריות.
שמירה על הכבד בריא
הכבד שלנו סובל כאשר קיים עומס ברזל בדם, שיכול לקרות גם ללא המוכרומטוזיס, עודף ברזל בגוף, עלול להוביל להפרעה בתפקוד של איברים שונים.
שאנחנו תורמים דם אנחנו למעשה גם מורידים את העומס מהכבד ולא רק מעודפי הברזל.
עידוד מח העצם להפיק תאי דם חדשים
כדי לפצות על החוסרים שנגרמו מתרומת הדם, תרומת הדם מעודדת את מח העצם להפיק תאי דם חדשים בקצב מוגבר.
הגוף מייצר תאים במטרה לספק לגוף הגנה מפני וירוסים ובקטריות, ככה שתרומת דם קבועה שומרת על מערכת חיסונית יציבה יותר.
עזרה בירידה במשקל ושריפת קלוריות
תרומת הדם עשויה להוביל לשריפה של עד ל-650 קלוריות, שווה ערך לקפיצה בחבל במשך כשעה.
בדיקה מקיפה מפני מחלות
כדי לתרום דם אנחנו נאלצים לבצע בדיקות ריאות שבה נבדק בין היתר בגופנו דופק, לחץ דם, טמפרטורת הגוף ורמות המוגלובין.
בזכות הבדיקה אנחנו למעשה מקבלים סקירה מקיפה על מצבנו הגופני ולפי תרומת הדם יבדקו את סוג הדם שלכם גם עבור מספר מחלות כמו הפטיטיס B, צהבת סי, HIV, וירוס קדחת הנילוס המערבי ועגבת.
הארכת תוחלת החיים
במחקר בארה”ב נמצא שאותם אנשים שתורמים דם באופן קבוע, חיים בממוצע חמש שנים יותר מאלה שאינם תורמים בשל חיזוק המערכת החיסונית.
הסיכוי של תורמי הדם הקבועים לשרוד לאחר איבוד דם משמעותי גבוה מאלו שלא תרמו מכוון שהגוף שלהם הורגל למצב של איבוד דם וממלא את החוסר בצורה יעילה יותר.
סיוע לבריאות הכללית והנפש
לפי דו”ח של הקרן לבריאות הנפש, על ידי עזרה לזולת ניתן להפחית לחץ, לשפר את הרווחה הרגשית שלך, להועיל לבריאותך הגופנית להיפטר מרגשות שליליים, לספק תחושת שייכות ולהפחית את הבידוד.
מי זקוק לתרומת דם?
אנשים שעברו פגיעות קשות ותאונות קשות, ולפיכך איבדו כמויות גדולות של דם, זקוקים למנות דם באופן קריטי ומידי.
אנשים שמדממים באופן כרוני וירדו לרמות נמוכות, אנשים עם מחלות המטולוגיות שגורמות לגוף להפסיק לייצר דם, הנפוצות בגיל מבוגר, וכמו כן נשים בעלות דימום וסתי רב או במהלך ההריונות וזקוקות לתרומה.
מי יכול לתרום דם?
כל אדם בריא בגילאי 18 עד 65 העונה על הקריטריונים שנקבעו בנוהלי משרד הבריאות רשאי לתרום דם, כאשר הגיל המרבי לתרומה ראשונה הוא 60 שנה, וכן בגיל 17 – 18 חובה להמציא אישור הורים או אפוטרופוס חוקי.
אלו סוגי דם הכי מבוקשים ומי מקבל ממי?
AB מינוס, B מינוס ו-O מינוס הם סוגי הדם הנדירים ביותר והם נמנים עם קבוצה מצומצמת מאוד של אנשים.
O מינוס הוא “התורם האולטימטיבי” מכיוון שהוא יכול לתרום לכל סוגי אדם, מצד שני אם אותו תורם חס וחלילה יזדקק לתרומה הוא יוכל לקבל רק מבעלי סוג דם זהה לשלו.
AB פלוס הוא “המקבל האולטימטיבי” מכיוון שהוא יכול לקבל תרומה מכלל סוגי הדם.
תהליך תרומת הדם
תרומת הדם היא תהליך פשוט ובטוח שמתבצע במרכזי תרומות דם או בבתי חולים מסוימים.
התרומה עצמה מתבצעת באמצעות ניקוז דם מהגוף, הדם מועבר למרכז התרומה או בנק הדם ונבדק על ידי המעבדה לפני שימוש לתרומה.
תהליך התרומה לוקח בערך 5 עד 10 דקות, תלוי בכמות הדם המועברת.
מומלץ לאכול ולשתות לפני ואחרי, יש להימנע מאלכוהול ומאכילת סוכרים ומוצרים המכילים שומן לפני התרומה.
אחרי התרומה נדרשת מנוחה למספר דקות ואכילה ושתיה קלה.
הכותבת היא, נג’ואה שחאדה, מנהלת מעבדה של ‘מכבי שירותי בריאות’ במחוז הצפון.
