לפני למעלה מ-7 שנים קבע בית המשפט העליון כי פרק ג’1 לחוק שירות ביטחון, אשר הקנה אפשרות לתלמידי הישיבה לקבל דחיית שירות עד לקבלת פטור מלא משירות, אינו חוקתי נוכח הפגיעה הקשה והעוצמתית בזכות לשוויון ביחס לחובה לשרת בצבא.
“פסק הדין, שהשעה את סעד הבטלות לתקופה ממושכת של כשנה, מעולם לא הפך אופרטיבי; זאת, נוכח בקשות חוזרות ונשנות של המדינה לאפשר לכנסת השלמת חקיקה חלופית, לפי פסק הדין של השופטים בבית המשפט העליון.
לבסוף, על אף הצהרותיה של המדינה, פרק ג’1 פקע מעצמו ביום 30.6.2023, מבלי שנחקק הסדר חוקי אחר.
חלף זאת, ביום 25.6.2023, התקבלה החלטה 682 של הממשלה ה-37 “השירות בצבא הגנה לישראל והוקרת המשרתים”, שבמסגרתה הנחתה הממשלה את רשויות הצבא שלא לאכוף את הוראות החוק על תלמידי הישיבות אף לאחר פקיעת פרק ג’1, וזאת עד ליום 31.3.2024.
ביום 1.4.2024 פקעה החלטת ממשלה 682, מבלי שהתקבלה החלטה אחרת בעניין זה”.
בית המשפט חזר על ההלכה שנקבעה בעניין רובינשטיין לפני למעלה מ-25 שנים, ואשר ניתנה בהרכב מורחב של 11 שופטים (בג”ץ 3267/97 רובינשטיין נ’ שר הביטחון, פ”ד נב(5) 481 (1998)), שלפיה הסדר דחיית השירות של תלמידי הישיבות צריך להתקבל בכנסת, בחקיקה ראשית, ולא בידי הרשות המבצעת.
בהתאם, נקבע כי סעיף 3 להחלטה 682, שהורה לרשויות הצבא שלא לאכוף את הוראות חוק שירות ביטחון באופן גורף על תלמידי הישיבות, התקבל בחוסר סמכות.
בית המשפט קבע כי החלטת הממשלה הייתה פגומה גם לגופה, וזאת בין היתר מאחר שבמסגרתה הורתה הממשלה לרשויות הצבא לנקוט באכיפה סלקטיבית פסולה.
הודגש כי לאחר פקיעתו של פרק ג’1, הוראות חוק שירות ביטחון חלות באופן שווה הן על תלמידי הישיבות, הן על יתר המיועדים לשירות, ואין עוד עיגון בחוק להבחנה בין שתי הקבוצות. למרות זאת, ביקשה הממשלה להבחין במישור אכיפת החוק בין פרטים על יסוד השתייכותם הקבוצתית.
נקבע כי בכך פגעה הממשלה פגיעה קשה בשלטון החוק, ובעיקרון שלפיו כל הפרטים שווים בפני החוק.
צוין כי חומרתה של האכיפה הסלקטיבית מתעצמת כאשר מדובר באכיפת חובת הגיוס על הפרט: חובה שמשמעותה הגבלה משמעותית על זכויות היסוד שלו ואשר עשויה לחייבו להעמיד בסכנה את חייו ואת שלמות גופו, בהגנה על ביטחון המדינה.
עוד קבע בית המשפט כי טענת הממשלה שלפיה גם לאחר פקיעת החלטה 682 נתון לרשויות הצבא שיקול דעת ביחס לשאלה אילו קבוצות באוכלוסייה לגייס, חותרת תחת עצם קיומה של חובת הגיוס אשר חלה באורח שוויוני על אזרחי המדינה והיא אף עומדת בסתירה לחובתה של הרשות המינהלית להפעיל את שיקול דעתה באופן שוויוני.
בנוסף לאמור, בית המשפט העליון קבע כי הקושי שבעמדת הממשלה מתחדד נוכח המלחמה המתמשכת נגד ארגוני טרור ברצועת עזה ובחזית הצפונית, בתקופה של למעלה מ-8 חודשים.
הודגש כי העמדה העדכנית של מערכת הביטחון היא כי קיים צורך קונקרטי ודחוף בכוח אדם נוסף.
בית המשפט העליון הבהיר כי בעיצומה של מלחמה קשה, מעמסת אי השוויון בנטל חריפה מתמיד ומחייבת קידום פתרון בר קיימא לסוגיה זו.
בית המשפט העליון הוסיף וקבע, כי פועל יוצא של המסקנה כי לא קיימת מסגרת נורמטיבית לפטור מגיוס עבור תלמידי הישיבות, הוא כי לא ניתן להמשיך ולהעביר כספי תמיכות לישיבות גבוהות ולכוללים עבור תלמידים שלא קיבלו פטור או ששירותם הצבאי לא נדחה כדין.
זאת, נוכח הזיקה ההדוקה שבין מבחני התמיכה לבין מסגרת נורמטיבית שמאפשרת פטור מגיוס ונוכח הוראות מבחני התמיכה עצמן, שקובעות כי תנאי סף להעברת תמיכה עבור תלמיד ישיבה הוא קיומו של פטור או דחיית שירות כדין.
במישור הסעד, נקבע כי יש להורות על בטלות יחסית, כך שהמועד שבו לא ניתן עוד להעביר את כספי התמיכות הוא מיום 1.4.2024 מועד פקיעתה של החלטת ממשלה 682.
סעד זה מאזן בין הפגיעה שתיגרם למוסדות התורניים מצד אחד, ובין חומרת אי החוקיות בנסיבות העניין.
בנוסף לאמור, בית המשפט הורה על בטלות החלטה 1724 של הממשלה ה-37 “ייצוג נפרד לממשלה בעניין חוק הגיוס, מדיניות ממשלתית אחת” (30.4.2024), שביקשה לשנות את גבולות היתר הייצוג הנפרד שנתנה היועצת המשפטית לממשלה.
הרכב השופטים: ממלא מקום הנשיא ע’ פוגלמן, השופט י’ עמית, השופט נ’ סולברג, השופטת ד’ ברק-ארז, השופט ד’ מינץ, השופטת י’ וילנר, השופט ע’ גרוסקופף, השופט א’ שטיין, השופטת ג’ כנפי-שטייניץ.
יו”ר יהדות התורה והשבת, שר הבינוי והשיכון הרב יצחק גולדקנופף בתגובה לפסיקת בג״ץ: “החלטה צפויה ומאוד מצערת ומאכזבת.
מדינת ישראל קמה על מנת להיות בית לעם היהודי שהתורה היא סלע קיומו.
התורה הקדושה תנצח”.
מטה המאבק חופשי בארצנו שמוביל את המחאה בדרישה לשיוויון בנטל: “פסיקת בג”ץ היום היא רגע מכריע בתולדות מדינת ישראל.
מאז האסון הנורא של 7 באוקטובר, גיוס שוויוני ומלא של כל חלקי החברה הישראלית הוא צורך ביטחוני קיומי קריטי, ולא רק סוגיה מוסרית חברתית.
הציבור כבר הבין שממשלת החורבן הזו תמשיך לסכן את ביטחון המדינה בשם אינטרסים פוליטיים ואישיים צרים.
טוב עשה בג״צ שהכריע כי גיוס החרדים אינו עניין של בחירה, אלא צורך ביטחוני דחוף.
אנו מצפים שפסיקת בג”ץ תיושם באופן מיידי ומלא וקוראים לשר הביטחון ולחברי קואליציה נוספים שביטחון ישראל הוא לגלות מנהיגות ואחריות לביטחון ישראל.
כל אל תתנו יד לשום דחייה או התחמקות, כי אלה יהיו פגיעה חמורה בחוסנה של מדינת ישראל וביטחונה, ופגיעה אנושה בעקרון השוויון”.
שר ירושלים ומסורת ישראל, מאיר פרוש: “פסיקת בג”ץ מובילה בהכרח ל-2 מדינות כאן.
אחת, זו המדינה שמתנהלת כפי שהיא, כעת.
ומדינה נוספת בה בני הישיבות ימשיכו ללמוד תורה כפי שנהגו במדינה שבן גוריון הכריז עליה.
אין כח בעולם שיוכל לכפות על אדם שנפשו חשקה בלימוד תורה, להימנע מכך”.
התנועה לאיכות השלטון בתגובה ראשונה לפסק הדין: “אנו מברכים על החלטת בג”ץ, המהווה ניצחון היסטורי לשלטון החוק ולעקרון השוויון בנטל.
פסיקת בית המשפט העליון מחזקת את עמדתנו כי לא ניתן להמשיך במצב הקיים של אפליה בגיוס לצה”ל, וכי הגיע הזמן לשוויון בנטל.
החלטת בית המשפט מחייבת את הממשלה ואת שר הביטחון לפעול באופן מידי לגיוס תלמידי הישיבות בהתאם לחוק, תוך שמירה על עקרון השוויון.
אנו קוראים לממשלה ולשר הביטחון ליישם את ההחלטה ללא דיחוי, לקיים את פסיקת בג”ץ ולפעול באופן מידי לגיוס תלמידי הישיבות”.
יו”ר מפלגת נעם, סגן השר אבי מעוז, בתגובה להחלטת בג”ץ: “שופטי בג”ץ ממשיכים בדרכו של אהרן ברק, ולפיה ’מלוא כל הארץ משפט’, ופולשים לתחומים ציבוריים ששייכים באופן מובהק לנבחרי הציבור מהרשות המחוקקת והרשות המבצעת.
זהו עוד צעד שפוגע בשיטת המשטר הדמוקרטית של מדינת ישראל, והפעם זו החלשה של המדינה והחברה בזמן מלחמה.
הגיע הזמן לשים סוף לדיקטטורה של בג”ץ”.
יו״ר המחנה הממלכתי, ח”כ בני גנץ: “אחיי החרדים, זה לא בג״ץ, וזה לא אתם.
זה ראש הממשלה והשרים בממשלתו שלא חיפשו פתרונות לגיוס ולשירות המדינה, אלא פתרונות לתחזוק הקואליציה.
לא מאוחר להגיע להסכמות, שישרתו את המדינה, ויביאו לשירות ישראלי.
השירות הוא צורך ביטחוני וגם חובה מוסרית, לא במקום עולם התורה, אלא כדי שנוכל להמשיך להתקיים במדינה של כולנו, חרדים, ערבים, חילונים וכל חלקי החברה, ביחד.
הגיע זמן מתווה שירות ישראלי בהסכמה רחבה”.
יו”ר ההסתדרות ארנון בר-דוד בכנס הרצליה בנוגע לפסיקת בג”ץ המחייבת גיוס תלמידי ישיבה: “מדובר בפסיקה היסטורית וחשובה.
צריך לקרוא את ההחלטה במלואה ולראות את המספרים, אבל מדובר בפסיקה שכל הציבור, מימין ומשמאל, צריך לדרוש מהממשלה לאכוף אותה.
לצד כיבוד לומדי התורה יש חובה לבנות את הכח הצבאי.
מדינת ישראל צריכה לוחמים עכשיו”.
פסד בגץ 6198-23 – גיוס תלמידי הישיבות ומימון המוסדות התורניים
