עקב הידרדרות בליקוי הראייה של עובד במשרד להגנת הסביבה, נשלל רישיון הנהיגה שלו וכפועל יוצא מכך, המדינה הפסיקה לשלם לו הוצאות אחזקת רכב.
זאת, למרות שהוא המשיך לבצע נסיעות בתפקיד באמצעות אשתו, שהסיעה אותו ליעדים הרלוונטיים.
ההחלטה להפסיק את תשלום ההוצאות הייתה בהתאם להוראות החשב הכללי, לפיהן רק עובד שיש לו רישיון נהיגה יקבל אחזקת רכב. נדגיש, כי מדובר בתשלום עבור נסיעות בתפקיד, להבדיל מנסיעות מהבית לעבודה ובחזרה.
בעקבות כך, נציבות שיוויון לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים הגישה תביעה בשם העובד בטענה, כי משהוא עושה שימוש בפועל ברכבו הפרטי לצורך הנסיעות, גם אם ידיה של אשתו הן על ההגה, הרי שהוא זכאי לאחזקת רכב ומדובר בהתאמה לפי חוק השוויון, שיש לבצע בנהלים.
הראציונל והמטרה של אחזקת הרכב מתקיימים, השימוש ברכב הפרטי לצורך העבודה.
הדיון המוקדם התקיים בבית הדין האזורי בנצרת. לאחר הגשת התצהירים, פנתה הפרקליטות, שייצגה את המדינה, לנציבות שיוויון לאנשים עם מוגבלות לצורך הגעה לפשרה.
בסופו של דבר, התקבלה פשרה, לפיה המדינה תשלם לתובע מדי חודש תשלום של פי 2.5 ממה ששילם עבור תחבורה ציבורית לנסיעות בתפקיד בתקרה של 1,500 שקלים. העובד הביע את שמחתו על ההחלטה.
חשוב לציין כי, זו הפעם הראשונה שבה נציבות שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מגישה תביעה כנגד המדינה כמעסיקה.
