לכבוד יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל היא משתפת את הסיפור של החייל האמיץ והאחיין האהוב, ארז שגיא ז”ל.
הסיפור העצוב של ארז שגיא ז”ל, החל כשקיבל פלייר שמזמין אותו להיבחן לפנימייה הצבאית לפיקוד הריאלי בחיפה, אליו מעטים מטובי בנינו מצליחים להתקבל.
למשפחה לא היה ספק לגבי יכולותיו והוא צלח את האתגר בהצטיינות.
“גרנו בחיפה קרוב לפנימייה, הוא היה אחיין שלי, אבל כמו הבן שלי, מחובר מאוד לבנות שלי, התכתבנו הרבה בוואטספ והיינו מאוד קרובים”, היא משתפת.
עם הפנים לאתגר הבא, התקופה היא מלחמת צוק איתן ולאחר שלושה חודשי אימון מתקדם הוא ממשיך לעבר קורס מ”כים.
חמישה ימים מתחילת הקורס, ביחד עם עוד שבעה חיילים, הם הוזעקו לפילבוקס בעזה בכדי לתצפת על מחסום קרני, דרכו הועברו כלי הלחימה לעזה.
בזמן הפעילות הצבאית ולרוע מזלם של החיילים, כ-90 מטר ליד העמדה הוקמה מנהרת טרור של מחבלים שיצאו משם בהפתעה, הקיפו את המבנה במעגל וביצעו ירי מתמשך.
לארז ולחבריו לא היה סיכוי לשרוד.
“אני זוכרת שנסענו לאילת, התארגנו ליציאה, ישבתי מול הטלוויזיה ופתאום רוני דניאל מספר שנהרגו חמישה חיילים ולאחר מכן דיווח שמדובר בטעות. למרות התיקון, הגוף שלי השתתק ופשוט החלטנו שאנחנו הולכים לישון, הרגשתי שמשהו לא תקין.
בשעה 23:00 בלילה קבלתי שיחה מאחותי עדנה, אימו של ארז וקבלתי את הבשורה המרה. תוך רגעים ספורים הינו בדרך חזרה צפונה, מישהו למעלה רצה שננוח לפני החזרה הארוכה הביתה”.
לאחר האסון, ארז הונצח במגוון אנדרטאות עוצמתיות.
בני המשפחה קעקעו זיכרונות מארז על גופן.
“אני וארז נולדו באותו תאריך, 4.1, פעמים רבות חגגנו יומולדת יחד, תמיד הוא היה אומר לי את כמו אמא. ביום ההולדת הראשון בלעדיו עשיתי את הקעקוע של עץ ארז עם התאריך המשותף שלנו, מאז אני כבר לא חוגגת”.
המפגש המשמעותי האחרון שלהם היה בליל הסדר של פסח, הם ישבו אחד ליד השנייה.
“שיחקתי לו בתנוך האוזן ושאלה אותו-עד איזה גיל נראה לך שאעשה לך ככה?-הוא חייך”.
לימים הבת של בלהה התחתנה עם חייל אחר שזכה לשרוד מלחמה, גלעד שליט.
“אני זוכרת שגלעד שוחרר מהשבי, ארז אמר עליו איזה חוויה מטורפת הוא עבר”.
שמונה שנים לאחר האסון הנורא, הפצע לא הגליד ובלהה מתמודדת עם הצלקת עד היום.
“בהתחלה הייתי מגיעה לעבודתי במכבי, בוכה כל יום וחוזרת אחרי שעה לבכות עם עדנה אחותי.
הכילו אותי בעבודה בצורה בלתי רגילה, הציעו קשת של עזרה מקצועית ומכבי בהחלט היו ועדיין חלק מתהליך השיקום שלי”, היא מסכמת.
