לקראת ימי הזיכרון, משפחתו של סגן ניצב, ודים בליך ז״ל ביקרה באולם ההנצחה בבית יד לבנים בחיפה והתייחדה יחד עם בני משפחתו, קרוביו, וחבריו ליחידת מתפ״א בה שירת כשנפל בקרב בקיבוץ בארי ב-7 באוקטובר יחד עם שישה מלוחמיו.
ביום שבת ה 7 באוקטובר, בוקר פרוץ מלחמת ״חרבות ברזל״ הוקפצה יחידת מתפ״א של משטרת ישראל לזירות הלחימה במחוז הדרומי.
ודים בליך ז״ל, נלחם בחירוף נפש לצד חבריו כשנתקלו במעוז מחבלים בקיבוץ בארי, הסתער ואף חיסל מספר רב של מחבלים.
ודים ז״ל נלחם בתעוזה ובנחישות כאשר אש נורית מכל עבר עד שנהרג מירי המחבלים, כמו כן ודים ז״ל גילה בלחימתו גבורה תחת אש וחיסל מספר רב של מחבלים.
סנ״צ ודים בליך ז״ל החל את שירותו ביחידת המסתערבים של משמר הגבול במסגרת שירותו הסדיר.
ודים ז״ל התגייס לשירות קבע ביחידת מתפ״א, שם ביצע מגוון תפקידי לוחמה ופיקוד, האחרון שבהם מפקד פלגת ״קוברה״ ביחידה.
בין תפקידיו היה ודים ז״ל מפקד בקורס הקצינים הייעודי במכללה הלאומית לשוטרים, שם חינך ופיקד על שדרת הפיקוד העתידית של משטרת ישראל.
חבריו מספרים: “ודים ז״ל היה חבר ללא תנאים, כל מי שהכיר אותו ידע שזכה באדם עם לב ענק.
ערכיו ואישיותו הייחודית הונחלו לחניכי קורס הקצינים וללוחמי היחידה אשר פועלים ברוחו גם לאחר מותו”.
מפקד יחידת מתפ״א, נצ״מ איל ראון: “ודים ז״ל, נכנס כמפקד בראש הכוח החלוץ של יחידת מתפ”א לקיבוץ בארי בכדי להציל את תושבי הקיבוץ.
מיד עם כניסתם פנה אחורה לפקודיו ואמר להם: “תהיו מוכנים, ליום הזה הוכשרנו והתאמנו”.
ודים ז״ל, הוביל את לוחמיו בקרב מול מאות מחבלים, ראה את פקודיו נפגעים ונופלים.
תוך שהוא פצוע קשה, פנה ודים ז״ל אל הלוחם היחיד ששרד את הקרב ואמר לו: ״אל תדאג, אני דואג לך” והסתער על המחבלים כשאש נורית מכל עבר, בהסתערות זו מצא ודים ז״ל את מותו.
באופן שבו פעל ניתן לראות שבודים ז״ל גולמו כל התכונות של קצין ולוחם.
ודים ז״ל, חי ונשם משטרה, הוא היה לוחם ומפקד בכל רמ”ח אבריו.
את תכונותיו וערכיו כאשר הבולטים בהם הם גבורה, חתירה למגע ועוז רוח, הנחיל וחיזק בקרב לוחמיו ופקודיו מרגע גיוסם, דרך קורס לוחם ביחידת מתפ”א הראשון שהוביל הוא בעצמו כמפקד ועד לרגע בו לצערי כל התכונות והערכים הללו הובאו לידי ביטוי בשדה הקרב”.
מנהלת בית יד לבנים בחיפה, נטע דוברין: “המפגש עם משפחת בליך היה מרגש ושובר לב.
פגשתי משפחה מעוררת השראה עם תעצומות נפש מיוחדות.
החיבור שלהם עם חבריו ליחידה וחבריו מהבית הוא ביטוי לאיש שהיה ודים ז״ל בחייו.
איש משפחה מחויב, חבר אמת ולוחם עז נפש, יהי זכרו ברוך”.
יהי זכרו ברוך.
