שנת הלימודים שנפתחה לאחר שנה קודמת מאתגרת מאוד לאור משבר הקורונה, פוגשת כיום סיכון חדש ומשמעותי בדמות רעידת אדמה
קיים סיכוי גדול לרעידת אדמה חזקה בארץ, בעיקר על קו השבר הסורי האפריקאי ומבקר המדינה בדימוס יוסף שפירא פרסם דו”ח נוקב בעניין מוכנות המדינה לרעידות אדמה ועדין לא גובשה תוכנית מיגון.
בדיון שנערך בוועדה לביקורת המדינה האחראית על יישום הדוחות באוגוסט 2020 התברר כי ועדת השרים לענייני הטיפול ברעידות אדמה התכנסה בפעם האחרונה בשנת 2014 ומתוך תקציב של 5 מיליארד שקל למיגון מבנים שאושר, נוצלו 7 מיליון ש”ח בלבד.
כמו כן מערכת ההתרעה שאושרה בישראל נגד רעידות אדמה הקוראת לתלמידים לצאת מהכיתות במקרה של רעידות אדמה, הותקנה רק במחצית מבתי הספר בישראל.
קיים סיכוי די ודאי לרעידת אדמה חזקה בישראל, שבה מאות ואלפים עלולים להיהרג חלילה.
השאלות היחידות הנשאלות הן מתי? ואיפה?
אין לנו מושג, המדינה בסיכון ולא עושה מאומה כדי להגן על תושביה, על כן הציבור חייב לקחת את האחריות לידיים ולאלץ את מקבלי ההחלטות לצאת עם תוכנית “מחיר למתגונן” במסגרתה המדינה מציעה פתרונות מעשיים למיגון הבתים, בתי הספר וגני הילדים בפני רעידות אדמה ובפרק זמן סביר.
למשל, קריסת הבניין בחולון שרק בנס הסתיימה ללא נפגעים בנפש היא קריאת אזהרה כמעט אחרונה לקברניטי המדינה להבין מה עלול לקרות ברעידת אדמה לאלפי מבנים, אשר אינם מוגנים לרבות בתי הספר וגני הילדים שבהם לומדים ילדינו.
על פי מחקר שנעשה באחרונה על ידי חוקרים מאוניברסיטת תל אביב בקרקעית ים המלח מתברר כי רעידת אדמה הרסנית בעוצמה של 6.5 בסולם ריכטר צפויה לפגוע באזורנו בשנים הקרובות ולהביא לגל הרס עצום ל מבנים, הרוגים, פצועים והרס תשתיות שיביא לקריסה של מערכות ציבוריות לרבות מערכת הבריאות שלא תוכל לעמוד בעומס הנפגעים.
על פי דבריו של מבקר המדינה בדימוס יוסף שפירא, על המדינה להיערך לכמות של כ-7,000 הרוגים, 8,600 פצועים קשה,37 אלף פצועים קל, 9,500 לכודים בהריסות ו-170 אלף אזרחים חסרי קורת גג.
ראינו בעבר שכאשר הממשלה רוצה היא יכולה, בדיוק כמו הפתרון בדמות התוכנית “מחיר למשתכן”, שבא להיטיב עם הזוגות הצעירים ומחוסרי הדיור כך בדיוק אפשר וצריך להכין תוכנית מידית לחיזוק המבנים ולפינוי בינוי מסיבי גם במקומות שאין בהם כדאיות כלכלית לחיזוק מבנים.
טיפים ועצות כיצד לדאוג לנכס/בית וכיצד להיות ערוכים בפני רעידות אדמה
בדקו את הגן ובית הספר לפני ההרשמה, חשוב לבקר בגן או בבית הספר הסמוכים לדירה אותה אתם רוצים לרכוש ולוודא שהם ערוכים בפני רעידות אדמה, לדבר עם הגננות או המורות לשאול שאלות, אין טוב ממראה עיניים ובדיקת הנושא.
רתמו את הנהגת ההורים בבתי הספר, הפעילו לחץ ציבורי! זה החיים שלכם ושל ילדיכם לפני חינוך, לפני מחיר למשתכן, לפני פונדקאות, לפני הכול.
בחירות ברשויות המקומיות, אנו בשנת בחירות ברשויות המקומיות, תפעילו לחץ על המועמדים בערים בהן אתם מתגוררים.
תדרשו שמצע הבחירות שלהם יעסוק בנושא הגנה מפני רעידות אדמה ולא רק בטבריה, צפת, בית שאן או באילת, אלא בכל רשות מקומית זה יכול לקרות בכל מקום בארץ.
העלאת הנושא למודעות ציבורית, אנו עדים לחוק הפונדקאות והאפליה שעבר בכנסת וגרר הדים רבים.
הוסיפו ממ”ד לכיתות הלימוד, ממ”ד הוא לא רק הגנה מפני טילים הוא גם הגנה מפני רעידת אדמה ושהות בו בזמן הרעידה מגינה על הדיירים.
מבנים חדשים שנבנו לאחר שנת 1990 הם כבר ממוגנים בכך.
כעת, לאחר שדאגתם לביטחון ילדכם שתי נקודות שחשוב לשים אליהם לב, בבואכם לקנות דירה.
למתגוררים בקומות הגבוהות, בזמן רעידת אדמה כאשר נמצאים בקומה גבוהה ואי אפשר להתפנות מהבניין תוך שניות, מומלץ להיכנס למרחב מוגן או לחדר המדרגות. במקרים שגם אלה אינם זמינים, ניתן להסתתר מתחת למשקוף דלת או שולחן.
בדקו את הנכס לפני שרוכשים אותו, לפני שרוכשים דירה חשוב להביא מהנדס שיבדוק את הבניין, האם עבר חיזוקים נגד רעידות אדמה או עמיד נגד רעידות אלו.
מי שמתגורר בבניין שנבנה לפני שנת 1980 קרוב לוודאי שהבניין לא עבר חיזוק ולא עומד בתקנים הנדרשים וצריך לדאוג לכך.
הכותב, ניר שמול, מנכ”ל החברה לפיתוח והתחדשות עירונית ושניר בית לשיווק נדל”ן.
