על הממשלה לחוקק מיידית את הפתרון היחידי האמיתי המהיר לקריסה של אלפי מבנים בקו השבר הסורי האפריקאי וזאת על ידי הגדלת זכויות בנייה באופן מידי באזור המרכז והשרון וזאת בתמורה לחיזוק מבנים נגד רעידות אדמה בפריפריה.
תמ”א 38 היא האמצעי ולא המטרה, רעידות האדמה שהתרחשו בימים האחרונים בישראל שמוקד הרעש היה סמוך לעיר טבריה היא נורה אדומה מהדהדת לכולנו, רעידת אדמה הרסנית נמצאת מעבר לפינה.
השאלה היא רק מתי זה יקרה ומה יהיו ממדיה. ישראל אינה מוכנה כלל לרעידת אדמה, תוכנית תמ”א 38 שהייתה אמורה לפתור את הנושא של חיזוק מבנים נגד רעידות אדמה התבררה כתוכנית לחיזוק המגורים באזורי הביקוש.
מדובר בתוכנית שהייתה אמורה להיות מטרה כלכלית ליזמים ולקבלנים, עבור שיפור תנאי המגורים של הדיירים ולא לתוכנית לטובת חיזוק מבנים כפי שהייתה מיועדת להיות במקור.
התוכנית אינה קיימת כלל בפריפריה ואין בניין אחד שחוזק בתמ”א 38 באזורי השבר הסורי האפריקאי, היכן שבאמת התוכנית הייתה אמורה לטפל, לכן יש לבצע מהלך מידי, אפשרי ונכון והוא תוספת זכויות בנייה מיידיות למאות פרויקטים בהליכי תכנון, רישוי ובנייה באזור המרכז והשרון, לב אזורי הביקוש, במיקומים שתושבים מעוניינים לגור וקיים מחסור חמור ביחידות דיור מה שממשיך לייקר את המחירים ובתמורה לכך אותם קבלנים ויזמים יפעלו באופן מידי לחזק אלפי מבנים שנמצאים בסכנת קריסה בפריפריה.
פעולות שהצענו בעבר בנושא קריטי זה, תוכנית מהפכנית זו הוצגה על ידינו כבר בשנת 2011 לשר מתן וילנאי השר להגנת העורף לשעבר, שאהב את התוכנית ורצה לקדם אותה בין הרשויות, אך מאז ועד היום לצערי לא נעשה דבר לחיזוק מבנים בפריפריה.
עלויות חיזוק של מבנים ישנים, חשוב להבין כי עלויות החיזוק של מבנה ישן שאינו עומד בתקנים נגד רעידות אדמה מסתכמות במיליוני שקלים והמדינה לא מסוגלת לשאת בעלויות הכבדות של חיזוק עשרות אלפי המבנים שקיימים ברחבי מדינת ישראל, אשר נבנו בשנות 70 – 50.
מדובר במבני רכבת רעועים, שאינם עומדים בתקנים נגד רעידות אדמה וזאת להבדיל מהמבנים שנבנו החל מתאריך 1.1.1980 בחקיקה מתאימה של המדינה.
חשיבה על כך שהמדינה תממן או תבצע את החיזוק זוהי אמירה פופוליסטית שאין לה אחיזה במציאות ואינה מתיישבת עם תקציבים של עשרות מיליארדי שקלים שאינם בנמצא.
הפתרון שהדיירים יממנו את חיזוק המבנים על חשבונם, גם הוא הוא פתרון שלגמרי לא ישים.
במקומות רבים שבהם אנשים מתקשים לשלם ועד בית של עשרות שקלים, לכן הסיכוי שכל דייר יוציא מכיסו עשרות אלפי שקלים לטובת חיזוק הבניין הוא לא מעשי.
גם הרעיון שהועלה אתמול (שני) על ידי שר הבינוי והשיכון לשעבר גלנט שיזמים יבצעו פרויקטים תמ”א 38 בערי הפריפריה ובערים שממוקמות על קו השבר הסורי האפריקאי ובתמורה לכך המדינה תקצה להם קרקעות במרכז הארץ לבנייה של מגורים לא ישים וזאת לאור העובדה, שתמ”א 38 אינה תוכנית כלכלית באזורים, שבהם מחירי המכירה נמוכים מ 18-17 אלף שקלים לבנייה של כל מטר מרובע.
זאת לאור עלויות הביצוע היקרות והתמורה לדיירים, כל שכן כאשר דירות חדשות שנבנות צריך למוכרן ואני לא בטוח שיש ביקוש כל כך גבוה לתוספת של אלפי יחידות דיור חדשות בערים האלו.
תוכנית המשלבת את האפשרויות הכלכליות של המרכז מול הצורך של הפריפריה, כאשר כיום רוב הביקוש לנדל”ן מתמקד באזור המרכז וישנם מכרזים רבים בערים פריפריאליות שנשארים יתומים מיזמים, אשר אינם ניגשים למכרזי מנהל לאור כוח הקנייה הנמוך והיעדר ביקוש מספיק מצד הקונים הפוטנציאלים.
יזמים שפועלים בערים מרוחקות מהמרכז לא תמיד רוצים ויכולים לפעול בערי המרכז, כיוון ששוק הנדל”ן בהן מתנהל לעיתים בצורה שונה.
גם נושא של הקצאות קרקע על ידי המדינה כקרקע משלימה נחל עד עתה כישלון חרוץ, לאור תהליכים בירוקרטים סטטוטוריים, חובת מכרזים של המדינה ורגולציה עודפת.
לכן הפתרון האמיתי היחידי בעיניי יכול להיות רק מהחלטות של הממשלה ושל הכנסת להוסיף קומות, זכויות בנייה ואלפי יחידות דיור היכן שבאמת אנשים רוצים לגור ולקנות דירה באזור המרכז. שם התושבים יכולים ומוכנים לשלם מחירים גבוהים יחסית עבור הדירות.
בתמורה לכך אותם יזמים שיקבלו את תוספת הזכויות יחויבו בטרם התחלת הבנייה באזור המרכז, לחזק בניינים באופן מידי באזורים פריפריאליים אשר בהם אין כדאיות כלכלית לחיזוק או שבהם אין מספיק ביקוש לדירות חדשות, גם אם המדינה הייתה מעניקה להם את תוספת הזכויות בחינם.
להסתכל קדימה לעתיד, מדובר בתהליך שמשלב ערבות חברתית בין רשויות חזקות לבין רשויות שזקוקות באופן מידי לחיזוק זוהי תוכנית ישימה וכלכלית שיש אפשרות לבצע אותה באופן מידי.
ראינו כבר שבסופו של הדבר הכלכלה היא זו שמכתיבה את החיזוק. היכן שאין ערך כלכלי לחיזוק המבנה, אין תמ”א 38, רק במקומות שיש כדאיות כלכלית מתבצעים תהליכים של תמ”א 38 .
מאידך אנו רואים שמי שמחכה למדינה שתעשה את הפעולות הנחוצות, הדבר לא נעשה גם משיקולי תקציב וגם מבחינת סדרי עדיפויות כי יש נושאים אקוטיים יותר במדינה כמו הוספת מיטות לבתי חולים, עוד טייסת אף 35, חיסונים לקורונה וכיו”ב.
מה גם שמדובר בתקציבי עתק שאין ביכולת המדינה לנתב סכומים לנושא זה ולכן הפתרון הוא לקשור את משבר הדיור ועליות המחירים בנדל”ן בעיקר באזור המרכז לתוכנית החיזוק, לשים את הכלכלה במרכז, להבין שהפתרון יבוא רק מחקיקה מהירה של המדינה לצד אספקטים כלכליים ותמריצים אמיתיים ליזמים ולקבלנים, לחזק מבנים לא כלכליים בפריפריה בתמורה לתוספת מיידית של זכויות בנייה במרכז.
החזון בשנת ה-74 למדינת ישראל, בשנת 74 למדינה, זה הזמן לפעול לטובת החזון ולהכין את תוכנית תמ”א 74 כתוכנית דגל אמיתית לפתרון הטרגדיה הצפויה למאות אלפי אזרחים שחשופים לרעידת אדמה גדולה שתבוא, הנזק העתידי הכלכלי והנוראי מעבר לאובדן קטסטרופלי בחיי אדם, יהיה גדול לאין שיעור מפתרון משפטי נדרש כאמור וערבות הדדית של המדינה לתושביה ושל רשויות חזקות לרשויות שזקוקות לפתרון מידי, הוא אמיתי וישים.
חברי הכנסת וחברי הממשלה, אל תגידו לא ראינו, לא שמענו, לא ידענו. התוכנית כתובה, יש רק ליישמה.
היא נכתבה לפני כעשור, היא מוכנה לביצוע, מורכבות משפטית קיימת, אך היא ניתנת לפתרון, זה התפקיד של המחוקקים שבחרנו.
אני קורא לקברניטי המדינה לאמצה, הדבר אפשרי ובכוחכם, כי בכל ועדות החקירה שיהיו בעתיד, לאחר שתהיה רעידת אדמה בישראל ישאלו את השאלה, אז למה ידעתם שזה יגיע ולא ביצעתם את מלוא הפעולות האפשרויות כדי למנוע את ההגעה למצב הקריטי כפי שקרה בפועל.
הכותב, ניר שמול, מנכ”ל החברה לפיתוח והתחדשות עירונית וחברת שניר.
