יום חשיפה אקדמיה תעשייה התקיים בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון, כאשר אירוע זה נועד לקדם שיתופי פעולה בין הפקולטה לתעשיות הרלוונטיות כחלק מפרויקט Smartifying Engagement המקדם שותפויות מו”פ בין אוניברסיטאות ותעשייה.
האירוע התקיים בשיתוף פעולה עם מינהל תעשיות במשרד הכלכלה והתעשייה, התאחדות התעשיינים ורשות החדשנות.
מנחה האירוע, פרופ’ בעז מזרחי, אמר כי: “כאן, ממש באודיטוריום שבו מתקיים האירוע, אנחנו מכשירים את מהנדסי המחר בתחומי הביוטכנולוגיה והמזון וזו שליחות עבורנו.
רוב הבוגרים שלנו ממשיכים מכאן לתעשייה, ואנחנו שולחים אותם בשמחה בידיעה שיתרמו למדינת ישראל.
לפני כעשרים שנה הבנו שכדי להתקדם במחקר דרושים שיתופי פעולה רב תחומיים ובשנים האחרונות נוספה לכך ההבנה שפריצות דרך מדעיות וטכנולוגיות מצריכות שיתוף פעולה עם התעשייה.
יש לנו בטכניון ידע רב ויכולות מחקר, אבל רק התעשייה יכולה להציג בפנינו את הצרכים בשטח.
הידוק הקשרים בין האקדמיה לתעשייה הוא כיום אחד היעדים המרכזיים של הטכניון בהובלת הנשיא פרופ’ אורי סיון ואהרון אהרון, שמונה לאחרונה ליועץ בכיר לטכניון בנושא קשרי תעשייה אקדמיה”.
המשנה לנשיא הטכניון למחקר, פרופ’ קובי רובינשטיין, אמר בכנס כי במסגרת תפקידו הוא אחראי על כל המחקר הבסיסי בטכניון ובה בעת על הקשרים עם התעשייה: “האם אני מתבלבל בין שני הכובעים האלה?
לא, כי התפקיד העיקרי שלנו הוא לערוך מחקר בסיסי ולהכשיר סטודנטים והקשר עם התעשייה חיוני לחשיפתם של החוקרים והסטודנטים שלנו לבעיות אמת שעולות בשטח.
חשוב לנו להביא את התעשייה לטכניון כי היא ממקדת אותנו במטרות מעשיות, באתגרים שנוכל לסייע בפתרונם”.
עוז כ”ץ, מנהל מינהל תעשיות במשרד הכלכלה והתעשייה: “משרד הכלכלה מוביל עם הטכניון מהלך לאומי של שיתוף פעולה בין האקדמיה לתעשייה, זאת כדי לאפשר לתעשייה לצמוח באמצעות הטמעת חדשנות, חיזוק תחומי המחקר בטכניון וחיזוק צפון הארץ”.
דיקנית הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, פרופ’ מרסל מחלוף: “בפקולטה יש כיום 21 חברי סגל ואנחנו מתכוונים להגדיל את המספר, בעיקר באמצעות גיוס חברי סגל מתחום המזון.
זו הפקולטה היחידה בישראל המחברת פודטק וביוטכנולוגיה והגבולות בין שני התחומים האלה מיטשטשים.
גם חוקרים כמוני, שעסקו קודם רק בביוטכנולוגיה, נכנסים לתחום המזון, למשל בפיתוח בשר מתורבת על סמך טכנולוגיות מעולם הנדסת הרקמות.
הכוונה שלנו היא להוביל את תחום הפודטק בישראל ואין לי ספק שנצליח בכך”.
אלי גן, יו”ר מרחב צפון בהתאחדות התעשיינים: “התעשייה הישראלית נמצאת במצב לא מעודד ומפעלים קיימים מעתיקים פעילות למזרח.
כדי להקים מפעלים חדשים ולשמר את הקיימים דרוש מחקר, והדרך לכך היא שיתוף פעולה עם האקדמיה שכולם ירוויחו ממנו, עם ישראל, המפעלים והמוסדות האקדמיים.
לצערי הקשר בין האקדמיה תעשייה גרוע עד כדי נתק לעתים; ככלל, התעשייה ממהרת קדימה ואינה מעמיקה והאקדמיה איטית ומייצרת ידע שאינו רלוונטי לתעשייה.
התפקיד שלנו בהתאחדות התעשיינים הוא לשנות את התמונה הזאת”.
רונה סמלר, מנהלת זרוע המסחור של הטכניון: “כיזמית טכנולוגית אני רואה חשיבות בצמצום המרחק בין המעבדה לתעשייה ו-T3, זרוע המסחור של הטכניון, משמשת גשר בין שני העולמות ופועלת להאצה של חדשנות לכדי היתכנות טכנולוגית יישומית תוך הפחתת הסיכון למימושה בתעשייה.
האוניברסיטאות, כשותפות באקוסיסטם החדשנות, נדרשות להתאמה וגמישות.
כיום, בתמיכה רחבה מאוד של הנהלת הטכניון, נעשות כאן מהפכות של ממש בקידום מחקר משותף עם התעשייה, במנגנונים להעברת ידע ובמעורבות של סגל המחקר במיזמים.
בשלוש וחצי השנים האחרונות הקמנו יותר מ-45 חברות סטארטאפ, לפחות מחציתן בעולמות הביוטכנולוגיה והמזון, ויש לנו מעל 200 שיתופי פעולה עם התעשייה בהיקף של מאות מיליוני שקלים.
האקדמיה מטבעה שמרנית ופועלת בקצב שונה מהתעשייה, ועם זאת היא מהווה נדבך מרכזי כמחוללת של חדשנות, וחשוב לטפח את המחקר הבסיסי שיוליד פתרונות פורצי דרך”.
דוד שם טוב, מוביל חדשנות ומחקר ישומי ברשות המחקר במוסד הטכניון: “כיום אנחנו הרבה יותר קשובים לפערים שקיימים בין הטכניון לתעשייה וגמישים יותר בפיתוח מודלים המתאימים יותר לשיתוף פעולה בין שני הצדדים”.
לאחר ההרצאות נערכו שני פאנלים, האחד בנושא הנדסת מזון והאחר בנושא הנדסת ביוטכנולוגיה, בהשתתפות דוברים מהטכניון, מהתעשייה, ממשרד הכלכלה והתעשייה ועוד.
