מבצעים הם אירוע מבורך, כשהם מביאים איתם בשורה של הוזלה במחיר, יחד עם זאת אנחנו עדים לפרקטיקות רבות בשוק של מצגים מטעים החל ממחיר מבצע הנגזר ממחיר שמעולם המוצר לא נמכר בו, דרך מוצרים שבמשך כל השנה נמכרים במבצע וכלה ב”ניפוח המחיר”, העלאת המחיר של המוצר או השירות ליום או יומיים, רק לשם הורדתו, במטרה להציג הנחה גבוהה יותר וליצירתיות אין גבול.
ברשות מדגישים שלעצם השימוש במונח מבצע/מכירה מיוחדת יש השפעה לא מבוטלת הצרכן, על העניין שהוא מגלה בטובין או בשירות ועל ההחלטה להתקשר בעסקה.
חוק הגנת הצרכן בנוסחו הנוכחי קובע הוראות ייעודיות לעניין מכירה מיוחדת והוראות אלו מחייבות עוסק שהודיע על מכירה מיוחדת להבהיר אילו טובין או שירותים כלולים בה, את מחירם לפני המכירה המיוחדת ואת המחיר לאחר ההנחה או את שיעור ההנחה וכן את תנאי המכירה המיוחדת.
יחד עם זאת, החוק הנוכחי אינו קובע כללים הנוגעים למשך תקופת המכירה המיוחדת ואינו קובע מהו מחיר הייחוס שממנו ניתן לגזור מבצע.
החוק המוצע מבקש למעשה לקבוע שני עקרונות מרכזיים, המחיר של הנכס או השירות לפני המכירה המיוחדת, יהיה המחיר הנמוך ביותר שבו הציע העוסק את הנכס או השירות בתקופת המכירה הרגילה, במהלך שלושה חודשים שקדמו למכירה המיוחדת.
סך כל תקופות המכירה המיוחדת במהלך חצי שנה קלנדרית, לא יעלה על סך כל התקופות שבהן הציע עוסק לצרכן את הנכס או השירות במכירה רגילה במהלך אותה חצי שנה.
תנאים אלו באים להשלים את ההוראות הקיימות בחוק לעניין חובות הגילוי מקום בו הודיע עוסק על מכירה מיוחדת, במטרה לשקף נכונה את מהות ההצעה שמובאת במסגרת המכירה המיוחדת או המבצע ולאפשר שימוש נכון יותר במנוחים אשר ימנע הטעיה והטיה קוגניטיבית של הצרכן, באשר למשמעות האמיתית של הצעת הנכס או השירות במבצע ולכדאיות הרכישה.
עו”ד מיכאל אטלן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן: “יסודות הסחר ההוגן מחייבים גילוי, שקיפות והצגת מידע נכון.
שוק המבצעים בישראל לוקה בכך בחסר.
פרקטיקות השיווק בהן נוקטים חלק מציבור העוסקים משבשים את דעתו של הצרכן ומשקפים אטרקטיביות של מחיר במקום שהיא לא קיימת.
השימוש במילים כגון “מבצע” גורם לצרכנים לקנות יותר ופחות להשוות מחירים.
יש ברפורמה כדי להבטיח כי בעת הצגת מבצע לצרכן, יהיה זה מבצע אמיתי”.
