טור: מערכת החינוך בדרך להתפוררות וביטחון האזרחים בהתערערות

מערכת החינוך נמצאת בשיא התפתחות קריסתה ובפתח, התפוררותה.

הקריסה לא התחילה מהיום, היא החלה לזחול למערכת החינוך עם הפיכת חוק למידה חובה לחוק חינוך חובה ומחקיקת חוק ממלכתי לחוק ממלכתי משלב.

הקורונה האירה את מצוקותיהם של האזרחים מול מערכת אטומה, שברירית, ריכוזית ומפרידה בין חזק לחלש, בין יהודי ללא יהודי, בין מרכז ופריפריה ובין מורה להורה.

מערכת החינוך נענתה לאסטרטגיה התומכת באינטרסים כלכליים אינטרסנטיים המפחיתה את מעמד האדם והאזרח. החינוך הפך להיות כלי בידי הון שרכש שלטון ובא לידי ביטוי במפלגות משסעות, סקטוריאליות.

לאחרונה, תוכנית לימודים חדשה באזרחות, שגובשה בשנת 2015 (לפני 7 שנים), המשקפת מגמה של הפחתת מעמדו של האדם והאזרח באמצעות ציות לנאמנות לשלטון מרוכז, פיחות זכויות האדם והאזרח והתעלמות מחובתה של מדינה להגן על אזרחיה כשהממסד שולט על חשיבתו ותנועותיו של האזרח או הנתין, אושרה על ידי שרת החינוך.

היום, פיצול משרד החינוך בהוראתו של ראש הממשלה, עוד בטרם כניסתו למשרדו, מחדד את המגמה של החלשת האדם והאזרח עד כדי ביטול כבודו ומעמדו.

החשש לביטול חוק יסוד כבוד האדם וחרותו אינו תלוש ממהלכים מסוכנים המתרחשים במערכת החינוך ועלולים לשנות את מהותה ואופייה של מדינת ישראל.

התקציבים הוכפלו והתוצאות לא השתפרו וכי למה?

הכספים הם כספי ציבור והתקציבים המועברים לעמותות המנוהלות על ידי בעלי ההון חוזרים בכפולות לכיסיהם ולא במתן שרות ומענה לצרכי האזרחים. הציונות הדתית קוראת לשדרג אחריות על החינוך הממלכתי דתי ולהפוך את חמ”ד למחוז עצמאי במשרד החינוך.

דבר שיוביל להעברת כספים לסקטור מסוים, ללא התייחסות לכלל ילדי ישראל. דבר שמקצין בידול, הפרדה וגניבת הדעת לאור היום.

משרד החינוך מתנהל באופן לא ממלכתי. זה מספר שנים שלא נערכה עבודה יסודית על תכנית ליבה (core curriculum) של מערכת החינוך, תוכנית שאמורה להיות הכלי החוקתי לרמת המימון של בתי הספר ולא להעביר זאת לעמותות ולמקורבים, באופן שרירותי, דרך תוכניות חיצוניות (כבתכנית גפ”ן).

שפע של רשתות קטנות וגדולות נהנות מעצמאות כזו או אחרת וממומנות על ידי המדינה הגובה מיסוי רב מהאזרחים.

שינוי חוק חינוך ממלכתי לחוק ממלכתי משלב חייב את רשויות החינוך המקומיות לתקצב באופן ישיר ואף בשווה כסף.

השתתפות זו מחלישה באופן ישיר את מערכת החינוך הממלכתית, אשר מלכדת את כלל אזרחי המדינה ודואגת לרמה התחלתית ואחידה של ידע וערכים דמוקרטיים וחברתיים.

המצב מעודד עמותות לפתוח בתי ספר פרטיים שבהם כמעט ולא מתקיימים לימודי יסוד וחינוך הילדים בהם חסר ולנצל את האפשרות לזכות בתקציב מהרשות המקומית, כאשר רשויות מקומיות רבות אינן יכולות לתת מענה, והמצב מגביר מטענים שליליים, חוסר שליטה וניכור בתוך החברה הישראלית.

ההפרדה המבנית במערכת החינוך שמתחדדת ומתעצמת גורמת לכך שילדים ובני נוער אינם פוגשים בשנים המעצבות את זהותם ותפיסת עולמם ילדים ובני נוער השונים מהם מבחינה לאומית, דתית ואתנית. הם לומדים על “אחרים” דרך אמצעי התקשורת ולרוב בהקשר שלילי.

היום, אחרי שיו״ר מפלגת נעם, אבי מעוז, קיבל את הסמכויות על התוכניות החיצוניות של משרד החינוך, ש״ס דורשת להפקיע ממשרד החינוך גם את הסמכויות על החינוך החרדי ולהעביר אותן לאגף בשליטת המפלגות החרדיות.

השסעים מקצינים ומפוררים את החינוך בקרב אזרחי מדינת ישראל.

חברי כנסת מכל קצוות הקשת היהודית והלא יהודית, משתמשים בדת ככלי ניגוח ומלחמה.

תנו לאזרחים לחיות בשלוה, כשהשפה האזרחית משמשת כשיח מחבר.

ההסתה לסגירות, להבדלה ולהשתייכות סקטוריאלית מושכת אלמנטים אגואיסטים לכוחניות ולהרס אישי וחברתי.

ארץ ישראל כוונה להיות מרכז אור לגויים, תיאור הבא להמחיש את הצורך בפתיחות ודאגה לכלל האזרחים הגרים בה. זה היהודי החדש שהקים מולדת וזקף קומה על יכולתו למגנט את הטוב אל הטוב למען החיים ולא ההישרדות עלי אדמה: “ויאמר נקל מהיותך לי עבד להקים את שבטי ישראל להשיב ונתתיך לאור גויים להיות ישועתי עד קצה הארץ”, ישעיהו מט 1.

הכותבת, ד”ר חדוה טרגר, מומחית בעלת שם בניהול, ייעוץ, הדרכת מורים והורים ובתוכניות לימודים.