המשטרה אמורה להילחם בפשיעה, אבל מה קורה כשהחשדות מגיעים מתוך שורותיה?
בזמן שאזרחי ישראל מתמודדים עם פשיעה, אלימות ופגיעה בתחושת הביטחון האישי, כתב אישום חמור שהגישה המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה מציב בפני משטרת ישראל מראה מטרידה במיוחד.
הפעם לא מדובר בעבריין שפעל מחוץ למערכת אכיפת החוק, אלא בשוטר ששימש כחוקר בתחנת משטרת טמרה, במחוז חוף ואשר על פי כתב האישום ניצל לכאורה את מעמדו ואת סמכויותיו כדי לקבל כספים וטובות הנאה מאנשים שהיו תלויים בהחלטותיו המקצועיות.
כתב האישום, שהוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה באמצעות עו"ד קרן לביא מהמחלקה לחקירות שוטרים, מייחס לשוטר עבירות של לקיחת שוחד, בקשת שוחד, שיבוש מהלכי משפט, הפרת אמונים ושימוש לרעה בכוח המשרה.
המעשים המתוארים בכתב האישום התרחשו, על פי הנטען, בין מרץ 2019 לנובמבר 2021, בתקופה שבה שימש הנאשם כחוקר נוער בתחנת טמרה.
מדובר בפרשה שמעלה שאלות החורגות הרבה מעבר להתנהלותו של שוטר אחד: כיצד התאפשר לכאורה רצף כה ממושך של מעשים? האם היו סימני אזהרה? האם פעלו מנגנוני הבקרה והפיקוח? ומי בדק את אופן הטיפול בתיקים שבהם היה מעורב?
השיטה לכאורה: כסף ללימודי הבת, בתמורה לסיוע משטרתי
מכתב האישום עולה כי השוטר נהג לפנות לחשודים, למתלוננים, לסנגורים ולאנשים נוספים שהיו מעורבים בתיקים משטרתיים, ולבקש מהם כספים.
במקרים רבים הציג השוטר, על פי הנטען, מצוקה כלכלית הקשורה למימון לימודי בתו, וביקש לקבל כספים במסווה של הלוואות, אלא שלפי מח"ש, לא מדובר היה בהלוואות רגילות במסגרת יחסי חברות או עסקים.
הכספים הועברו ללא הסכמים מסודרים, ללא ריבית וללא מועדי החזר מוגדרים, כאשר מרבית הסכומים לא הוחזרו ואף לא נדרשו בחזרה.
בתמורה, כך נטען, השוטר פעל לטובת נותני הכספים באמצעות סמכויותיו כחוקר, מסר מידע מתוך חקירות, התערב בהליכי חקירה ואף ביצע פעולות שנועדו לשבש הליכים פליליים.
4,800 שקלים והחשוד נעלם מרישומי תיק החקירה
אחד המקרים החמורים ביותר המתוארים בכתב האישום נוגע לחשוד שנחקר באזהרה בתחנת המשטרה ועל פי האישום, לאחר החקירה פנה אליו השוטר ודרש ממנו להעביר לו כסף.
תחילה העביר החשוד 2,800 שקלים לחשבונו של השוטר ובהמשך העביר 2,000 שקלים נוספים.
בתמורה לכספים, כך נטען, מחק השוטר מתוך תיק החקירה טופס משטרתי שבו הופיעו פרטי החשוד וכתוצאה מכך, אותו אדם לא הופיע עוד כחשוד בתיק, ובהמשך נגנזה החקירה.
מדובר בטענה חמורה במיוחד, משום שהיא נוגעת לא רק לקבלת כסף אסורה, אלא לאפשרות שחוקר משטרה ניצל את גישתו למערכות המשטרתיות כדי לשנות את תמונת המצב בתיק פלילי.
אם האישומים יוכחו בבית המשפט, מדובר בפגיעה קשה באחד היסודות המרכזיים של מערכת אכיפת החוק: האמינות והשלמות של תיקי החקירה.
תלונות נגנזו ללא סמכות והחקירה כלל לא נפתחה כנדרש
מקרה נוסף המתואר בכתב האישום מעורר שאלות קשות בנוגע לטיפול בתלונות אזרחים ועל פי האישום, בעקבות סכסוך חנייה בטמרה הגיעו מספר מעורבים לתחנת המשטרה.
השוטר, כך נטען, הודיע להם כי כדי שיוכלו לשוב לבתיהם, עליהם לחזור בהם מהתלונות ולחתום על מסמך המאשר זאת.
בהמשך נטען כי השוטר גנז את התלונות ההדדיות אף שלא הייתה לו סמכות לעשות כן, נמנע מפתיחת תיק חקירה כנדרש, לא העביר דיווח על התלונות ולא חקר את המעורבים.
עוד נטען כי התנהלו מגעים לתיאום מפגש שנועד להעברת כסף לשוטר בתמורה לסיוע שהציע.
זהו אחד הסעיפים המטרידים בכתב האישום מבחינה ציבורית, כאשר אזרח מגיע לתחנת משטרה כדי להגיש תלונה, הוא מצפה שהמשטרה תפעל בהתאם לחוק, תתעד את תלונתו ותבחן את נסיבות האירוע.
האפשרות שחוקר יוכל לכאורה להחליט על דעת עצמו שלא לפתוח תיק, להימנע מביצוע פעולות חקירה ולגנוז תלונות, מחייבת בחינה מעמיקה של מנגנוני הבקרה בתחנה.
אלפי שקלים תמורת התערבות במעצרים ובחקירות
כתב האישום כולל מקרים נוספים שבהם נטען כי השוטר קיבל כספים בתמורה לסיוע לחשודים ולעצורים ובאחד המקרים מתוארת העברת 10,000 שקלים בתמורה לניסיון להביא לשחרור עצור מתחנת טמרה.
במקרה אחר הועברו, על פי האישום, 12,000 שקלים לצורך סיוע בשחרור עצור נוסף.
במקרה אחר נטען כי השוטר קיבל 20 אלף שקלים מאדם שנעצר בהמשך, ולאחר מכן התערב לכאורה במהלך חקירתו.
על פי כתב האישום, השוטר התקשר לחוקרת שטיפלה בתיק, ביקש לשוחח עם העצור ואף אמר לחוקרת כי מדובר בחקירה שבסיומה ישוחרר החשוד.
העצור אכן שוחרר באותו יום, ובהמשך התקשר לשוטר והודה לו.
במקרה נוסף נטען כי השוטר קיבל 5,000 שקלים ממתלונן שטען כי אדם אחר איים עליו באמצעות סכין.
בהמשך ביקש המתלונן מהשוטר לפעול נגד האדם שעליו התלונן, והשוטר פעל לכאורה בהתאם לבקשתו, חקר את אותו אדם, התנה את שחרורו בערבות והרחיקו למשך 30 ימים.
הטענה העולה מהמקרים הללו חמורה: סמכויות חקירה, עיכוב ושחרור, שאמורות להיות מופעלות על פי שיקולים מקצועיים וחוקיים בלבד, הופעלו לכאורה גם בהתאם לאינטרסים של מי שהעבירו כספים לחוקר.
גם עורכי דין ומתלוננים בין נותני הכספים
על פי כתב האישום, מעגל האנשים שמהם ביקש השוטר כספים לא הסתכם בחשודים ובבני משפחותיהם.
באחד המקרים נטען כי עורך דין שהגיע לתחנת טמרה לצורך מתן ייעוץ לעצור העביר לשוטר 12 אלף שקלים, לאחר שהשוטר ביקש ממנו הלוואה למימון לימודי בתו ובמקרה אחר נטען כי אדם שהגיע לתחנה להגיש תלונה העביר לשוטר 9,000 שקלים לאחר שזה סיפר לו על מצבו הכלכלי.
במקרה נוסף, אדם שנחקר באזהרה התבקש להעביר 12 אלף שקלים, ולאחר שהעביר תחילה 10,000 שקלים, דרש ממנו השוטר לכאורה להשלים את הסכום.
ריבוי המקרים, זהות המעורבים והעובדה שחלק מהבקשות נעשו בסמוך לחקירות משטרתיות, מציירים על פי עמדת התביעה דפוס פעולה חוזר, ולא אירוע נקודתי.
איפה היו מנגנוני הפיקוח של משטרת ישראל?
מעבר לחומרת האישומים עצמם, הפרשה מחייבת לשאול כיצד התאפשר לכאורה לשוטר אחד לפעול במשך תקופה ממושכת באופן המתואר בכתב האישום.
מדובר בשאלות הנוגעות לאמינות מערכת החקירות וליכולת של הציבור להאמין שהחלטות משטרתיות מתקבלות על בסיס ראיות ושיקולים מקצועיים בלבד וחשוב להדגיש כי כתב האישום מתייחס למעשיו הנטענים של השוטר הנאשם, ואינו קובע כי שוטרים אחרים בתחנה היו שותפים למעשים או ידעו עליהם.
עם זאת, היקף המעשים הנטענים בהחלט מצדיק דרישה לבדיקה מערכתית.
משילות מתחילה גם בתוך המשטרה
משטרת ישראל דורשת מהציבור לציית לחוק, לשתף פעולה עם חקירות ולתת אמון בשוטריה.
אולם אמון הציבור אינו יכול להתבסס רק על הודעות דוברות, מבצעי אכיפה והצהרות על משילות.
הוא מחייב גם שקיפות, אחריות ופיקוח אפקטיבי בתוך הארגון עצמו, כאשר מוגש כתב אישום המתאר לכאורה חוקר משטרה שקיבל כספים מאנשים המעורבים בחקירות, שינה רישומים, מסר מידע והתערב בהליכים פליליים, אין די בהתייחסות למקרה כאל אירוע אישי של שוטר אחד.
יש לבחון גם אם קיימים כשלים ארגוניים שאפשרו למעשים הנטענים להתרחש ולהימשך ודווקא בתקופה שבה משטרת ישראל מתמודדת עם ביקורת ציבורית ועם שאלות הנוגעות לאמון הציבור, הפרשה הזאת מחייבת התייחסות ברורה מצד הפיקוד הבכיר.
ראוי שמפכ"ל המשטרה יתייחס לחומרת הפרשה, יבהיר אילו לקחים מערכתיים נבחנים ויציג כיצד בכוונת המשטרה לחזק את מנגנוני הבקרה על חוקרים ועל טיפול בתיקים פליליים.
הציבור זכאי לדעת: האם נבדקו מחדש התיקים?
אחת השאלות החשובות ביותר שנותרו פתוחות היא מה עלה בגורלם של תיקי החקירה שבהם היה מעורב השוטר.
האם נבדקו מחדש תיקים שנסגרו? האם אותרו מתלוננים שזכויותיהם עלולות היו להיפגע?
האם נבחנה האפשרות שהחלטות שהתקבלו בתיקים מסוימים הושפעו מהמעשים המיוחסים לנאשם? והאם נערכה בדיקה רחבה בתחנת טמרה ובמחוז חוף בנוגע לנהלים ולפיקוח על עבודת החוקרים?
לשאלות הללו יש חשיבות ציבורית החורגת מההליך הפלילי נגד השוטר עצמו.
כתב האישום הוגש, כעת נדרשות גם תשובות
כתב האישום הוגש ביום 17 בנובמבר 2026 לבית המשפט המחוזי בחיפה.
בסיום כתב האישום ציינה הפרקליטות כי קיימת אפשרות שתבקש להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל, אם יורשע.
יש להדגיש כי מדובר בשלב הגשת כתב האישום בלבד. הטענות נגד השוטר טרם הוכחו בבית המשפט, והוא נהנה מחזקת החפות כל עוד לא הורשע בדין.
אולם גם בשלב זה, עצם הגשתו של כתב אישום כה נרחב נגד חוקר משטרה, המתאר שורה של מעשים לכאורה הנוגעים לליבת עבודת החקירה, מחייבת התייחסות ציבורית ומערכתית רצינית.
משטרת ישראל אינה יכולה להסתפק במאבק בפשיעה שמחוץ לשורותיה, המאבק בשחיתות, בניצול סמכות ובפגיעה בטוהר המידות חייב להתחיל גם מבפנים.



































