Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility
מבזקים
←
←
כשהפשיעה מגיעה מתוך המשטרה: כתב אישום חמור נגד שוטר ממחוז חוף, מי שומר על האזרחים?

כשהפשיעה מגיעה מתוך המשטרה: כתב אישום חמור נגד שוטר ממחוז חוף, מי שומר על האזרחים?

כתב אישום חמור שהגישה המחלקה לחקירות שוטרים לבית המשפט המחוזי בחיפה חושף שורה ארוכה של מעשי שוחד, שיבוש חקירות וניצול סמכות המיוחסים לחוקר משטרה מתחנת טמרה, תושב בית ג'ן | על פי האישומים, השוטר קיבל כספים מחשודים, מתלוננים ואף מעורכי דין ובתמורה פעל לכאורה להשפיע על חקירות, להעביר מידע משטרתי ולסייע בסגירת תיקים | באחד המקרים נטען כי מחק רישום של חשוד ממערכת החקירה, ובעקבות זאת נגנז התיק | הפרשה מעלה שאלות קשות על מנגנוני הפיקוח במשטרה ועל אמון הציבור במערכת שאמורה להגן עליו

המשטרה אמורה להילחם בפשיעה, אבל מה קורה כשהחשדות מגיעים מתוך שורותיה?

בזמן שאזרחי ישראל מתמודדים עם פשיעה, אלימות ופגיעה בתחושת הביטחון האישי, כתב אישום חמור שהגישה המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה מציב בפני משטרת ישראל מראה מטרידה במיוחד.

הפעם לא מדובר בעבריין שפעל מחוץ למערכת אכיפת החוק, אלא בשוטר ששימש כחוקר בתחנת משטרת טמרה, במחוז חוף ואשר על פי כתב האישום ניצל לכאורה את מעמדו ואת סמכויותיו כדי לקבל כספים וטובות הנאה מאנשים שהיו תלויים בהחלטותיו המקצועיות.

כתב האישום, שהוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה באמצעות עו"ד קרן לביא מהמחלקה לחקירות שוטרים, מייחס לשוטר עבירות של לקיחת שוחד, בקשת שוחד, שיבוש מהלכי משפט, הפרת אמונים ושימוש לרעה בכוח המשרה.

המעשים המתוארים בכתב האישום התרחשו, על פי הנטען, בין מרץ 2019 לנובמבר 2021, בתקופה שבה שימש הנאשם כחוקר נוער בתחנת טמרה.

מדובר בפרשה שמעלה שאלות החורגות הרבה מעבר להתנהלותו של שוטר אחד: כיצד התאפשר לכאורה רצף כה ממושך של מעשים? האם היו סימני אזהרה? האם פעלו מנגנוני הבקרה והפיקוח? ומי בדק את אופן הטיפול בתיקים שבהם היה מעורב?

השיטה לכאורה: כסף ללימודי הבת, בתמורה לסיוע משטרתי

מכתב האישום עולה כי השוטר נהג לפנות לחשודים, למתלוננים, לסנגורים ולאנשים נוספים שהיו מעורבים בתיקים משטרתיים, ולבקש מהם כספים.

במקרים רבים הציג השוטר, על פי הנטען, מצוקה כלכלית הקשורה למימון לימודי בתו, וביקש לקבל כספים במסווה של הלוואות, אלא שלפי מח"ש, לא מדובר היה בהלוואות רגילות במסגרת יחסי חברות או עסקים.

הכספים הועברו ללא הסכמים מסודרים, ללא ריבית וללא מועדי החזר מוגדרים, כאשר מרבית הסכומים לא הוחזרו ואף לא נדרשו בחזרה.

בתמורה, כך נטען, השוטר פעל לטובת נותני הכספים באמצעות סמכויותיו כחוקר, מסר מידע מתוך חקירות, התערב בהליכי חקירה ואף ביצע פעולות שנועדו לשבש הליכים פליליים.

4,800 שקלים והחשוד נעלם מרישומי תיק החקירה

אחד המקרים החמורים ביותר המתוארים בכתב האישום נוגע לחשוד שנחקר באזהרה בתחנת המשטרה ועל פי האישום, לאחר החקירה פנה אליו השוטר ודרש ממנו להעביר לו כסף.

תחילה העביר החשוד 2,800 שקלים לחשבונו של השוטר ובהמשך העביר 2,000 שקלים נוספים.

בתמורה לכספים, כך נטען, מחק השוטר מתוך תיק החקירה טופס משטרתי שבו הופיעו פרטי החשוד וכתוצאה מכך, אותו אדם לא הופיע עוד כחשוד בתיק, ובהמשך נגנזה החקירה.

מדובר בטענה חמורה במיוחד, משום שהיא נוגעת לא רק לקבלת כסף אסורה, אלא לאפשרות שחוקר משטרה ניצל את גישתו למערכות המשטרתיות כדי לשנות את תמונת המצב בתיק פלילי.

אם האישומים יוכחו בבית המשפט, מדובר בפגיעה קשה באחד היסודות המרכזיים של מערכת אכיפת החוק: האמינות והשלמות של תיקי החקירה.

תלונות נגנזו ללא סמכות והחקירה כלל לא נפתחה כנדרש

מקרה נוסף המתואר בכתב האישום מעורר שאלות קשות בנוגע לטיפול בתלונות אזרחים ועל פי האישום, בעקבות סכסוך חנייה בטמרה הגיעו מספר מעורבים לתחנת המשטרה.

השוטר, כך נטען, הודיע להם כי כדי שיוכלו לשוב לבתיהם, עליהם לחזור בהם מהתלונות ולחתום על מסמך המאשר זאת.

בהמשך נטען כי השוטר גנז את התלונות ההדדיות אף שלא הייתה לו סמכות לעשות כן, נמנע מפתיחת תיק חקירה כנדרש, לא העביר דיווח על התלונות ולא חקר את המעורבים.

עוד נטען כי התנהלו מגעים לתיאום מפגש שנועד להעברת כסף לשוטר בתמורה לסיוע שהציע.

זהו אחד הסעיפים המטרידים בכתב האישום מבחינה ציבורית, כאשר אזרח מגיע לתחנת משטרה כדי להגיש תלונה, הוא מצפה שהמשטרה תפעל בהתאם לחוק, תתעד את תלונתו ותבחן את נסיבות האירוע.

האפשרות שחוקר יוכל לכאורה להחליט על דעת עצמו שלא לפתוח תיק, להימנע מביצוע פעולות חקירה ולגנוז תלונות, מחייבת בחינה מעמיקה של מנגנוני הבקרה בתחנה.

אלפי שקלים תמורת התערבות במעצרים ובחקירות

כתב האישום כולל מקרים נוספים שבהם נטען כי השוטר קיבל כספים בתמורה לסיוע לחשודים ולעצורים ובאחד המקרים מתוארת העברת 10,000 שקלים בתמורה לניסיון להביא לשחרור עצור מתחנת טמרה.

במקרה אחר הועברו, על פי האישום, 12,000 שקלים לצורך סיוע בשחרור עצור נוסף.

במקרה אחר נטען כי השוטר קיבל 20 אלף שקלים מאדם שנעצר בהמשך, ולאחר מכן התערב לכאורה במהלך חקירתו.

על פי כתב האישום, השוטר התקשר לחוקרת שטיפלה בתיק, ביקש לשוחח עם העצור ואף אמר לחוקרת כי מדובר בחקירה שבסיומה ישוחרר החשוד.

העצור אכן שוחרר באותו יום, ובהמשך התקשר לשוטר והודה לו.

במקרה נוסף נטען כי השוטר קיבל 5,000 שקלים ממתלונן שטען כי אדם אחר איים עליו באמצעות סכין.

בהמשך ביקש המתלונן מהשוטר לפעול נגד האדם שעליו התלונן, והשוטר פעל לכאורה בהתאם לבקשתו, חקר את אותו אדם, התנה את שחרורו בערבות והרחיקו למשך 30 ימים.

הטענה העולה מהמקרים הללו חמורה: סמכויות חקירה, עיכוב ושחרור, שאמורות להיות מופעלות על פי שיקולים מקצועיים וחוקיים בלבד, הופעלו לכאורה גם בהתאם לאינטרסים של מי שהעבירו כספים לחוקר.

גם עורכי דין ומתלוננים בין נותני הכספים

על פי כתב האישום, מעגל האנשים שמהם ביקש השוטר כספים לא הסתכם בחשודים ובבני משפחותיהם.

באחד המקרים נטען כי עורך דין שהגיע לתחנת טמרה לצורך מתן ייעוץ לעצור העביר לשוטר 12 אלף שקלים, לאחר שהשוטר ביקש ממנו הלוואה למימון לימודי בתו ובמקרה אחר נטען כי אדם שהגיע לתחנה להגיש תלונה העביר לשוטר 9,000 שקלים לאחר שזה סיפר לו על מצבו הכלכלי.

במקרה נוסף, אדם שנחקר באזהרה התבקש להעביר 12 אלף שקלים, ולאחר שהעביר תחילה 10,000 שקלים, דרש ממנו השוטר לכאורה להשלים את הסכום.

ריבוי המקרים, זהות המעורבים והעובדה שחלק מהבקשות נעשו בסמוך לחקירות משטרתיות, מציירים על פי עמדת התביעה דפוס פעולה חוזר, ולא אירוע נקודתי.

איפה היו מנגנוני הפיקוח של משטרת ישראל?

מעבר לחומרת האישומים עצמם, הפרשה מחייבת לשאול כיצד התאפשר לכאורה לשוטר אחד לפעול במשך תקופה ממושכת באופן המתואר בכתב האישום.

מדובר בשאלות הנוגעות לאמינות מערכת החקירות וליכולת של הציבור להאמין שהחלטות משטרתיות מתקבלות על בסיס ראיות ושיקולים מקצועיים בלבד וחשוב להדגיש כי כתב האישום מתייחס למעשיו הנטענים של השוטר הנאשם, ואינו קובע כי שוטרים אחרים בתחנה היו שותפים למעשים או ידעו עליהם.

עם זאת, היקף המעשים הנטענים בהחלט מצדיק דרישה לבדיקה מערכתית.

משילות מתחילה גם בתוך המשטרה

משטרת ישראל דורשת מהציבור לציית לחוק, לשתף פעולה עם חקירות ולתת אמון בשוטריה.

אולם אמון הציבור אינו יכול להתבסס רק על הודעות דוברות, מבצעי אכיפה והצהרות על משילות.

הוא מחייב גם שקיפות, אחריות ופיקוח אפקטיבי בתוך הארגון עצמו, כאשר מוגש כתב אישום המתאר לכאורה חוקר משטרה שקיבל כספים מאנשים המעורבים בחקירות, שינה רישומים, מסר מידע והתערב בהליכים פליליים, אין די בהתייחסות למקרה כאל אירוע אישי של שוטר אחד.

יש לבחון גם אם קיימים כשלים ארגוניים שאפשרו למעשים הנטענים להתרחש ולהימשך ודווקא בתקופה שבה משטרת ישראל מתמודדת עם ביקורת ציבורית ועם שאלות הנוגעות לאמון הציבור, הפרשה הזאת מחייבת התייחסות ברורה מצד הפיקוד הבכיר.

ראוי שמפכ"ל המשטרה יתייחס לחומרת הפרשה, יבהיר אילו לקחים מערכתיים נבחנים ויציג כיצד בכוונת המשטרה לחזק את מנגנוני הבקרה על חוקרים ועל טיפול בתיקים פליליים.

הציבור זכאי לדעת: האם נבדקו מחדש התיקים?

אחת השאלות החשובות ביותר שנותרו פתוחות היא מה עלה בגורלם של תיקי החקירה שבהם היה מעורב השוטר.

האם נבדקו מחדש תיקים שנסגרו? האם אותרו מתלוננים שזכויותיהם עלולות היו להיפגע?

האם נבחנה האפשרות שהחלטות שהתקבלו בתיקים מסוימים הושפעו מהמעשים המיוחסים לנאשם? והאם נערכה בדיקה רחבה בתחנת טמרה ובמחוז חוף בנוגע לנהלים ולפיקוח על עבודת החוקרים?

לשאלות הללו יש חשיבות ציבורית החורגת מההליך הפלילי נגד השוטר עצמו.

כתב האישום הוגש, כעת נדרשות גם תשובות

כתב האישום הוגש ביום 17 בנובמבר 2026 לבית המשפט המחוזי בחיפה.

בסיום כתב האישום ציינה הפרקליטות כי קיימת אפשרות שתבקש להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל, אם יורשע.

יש להדגיש כי מדובר בשלב הגשת כתב האישום בלבד. הטענות נגד השוטר טרם הוכחו בבית המשפט, והוא נהנה מחזקת החפות כל עוד לא הורשע בדין.

אולם גם בשלב זה, עצם הגשתו של כתב אישום כה נרחב נגד חוקר משטרה, המתאר שורה של מעשים לכאורה הנוגעים לליבת עבודת החקירה, מחייבת התייחסות ציבורית ומערכתית רצינית.

משטרת ישראל אינה יכולה להסתפק במאבק בפשיעה שמחוץ לשורותיה, המאבק בשחיתות, בניצול סמכות ובפגיעה בטוהר המידות חייב להתחיל גם מבפנים.

 

סקר חדשות NWS
התוכן דיבר אליכם? נשמח לשיתוף שלכם:
פייסבוק
טלגרם
טוויטר
וואטספ
דוא״ל
הדפסה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

For security, use of Google's reCAPTCHA service is required which is subject to the Google Privacy Policy and Terms of Use.

המלצת העורך

סיכום חדשות היום אצלכם במייל

בלי ספאם | מיטב הידיעות | מידי יום

NWS️ 19/11/2026

זיהום נחלי הצפון חזר משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה מדווחים על תוצאות חריגות בדיגום מים שבוצע לבחינת מצב הזיהום בנחלים מסוימים בצפון הארץ ולפיכך מודיעים למטיילים ולרשויות המקומיות, כי הכניסה לנחלים אלה עלולה להיות מסוכנת

NWS️ 19/11/2026

תחזית מזג האוויר ליום חמישי בחיפה והקריות: מעונן חלקית עם סיכוי לגשם, הטמפרטורות 17° רוחות 11–17 קמ"ש, לחות 86%–76%

NWS️ 18/11/2026

נשיא המדינה נשיא המדינה בזירת הרצח בכפר מנדא: "אנחנו חייבים להילחם בפשיעה הנוראה הזו ולמגר אותה. חייבים לשבור לפושעים את העצמות" עוד הוסיף: "צריך לסיים עם שפיכות הדמים, לחוקק את כל החוקים שצריך ולהשתמש בכל הכלים כדי לשים קץ לתופעה האיומה הזאת" עוד הוסיף: "לצד המלחמה בפשיעה ותמיכה במשטרה ובכוחות הביטחון, חייבים גם לשמור על הזכויות של האזרחים, לא אפשרי להיכנס לבית של אזרח, לא משנה מאיפה הוא, בלי צו של בית משפט. ולא ניתן להיכנס לבית של רופא בדואי בנגב בלי צו של בית משפט" נשיא המדינה יצחק הרצוג ורעייתו מיכל ביקרו היום, יום רביעי, ח׳ בכסלו, 18 בנובמבר, במקום הירצחה של לינא קאסם זידאן ז״ל בכפר מנדא, הנרצחת ה-200 בחברה הערבית מתחילת השנה. את ביקורם ליוו ראש המועצה המקומית ובן משפחתה של לינא ז״ל עלי זידאן, אחיה סמיר זידאן, וסמיר עאלם מבעלי החנות. מדברי נשיא המדינה יצחק הרצוג: "ראשית, אני מבקש להעביר את התנחומים מעומק הלב למשפחה. לינה קאסם זידאן ז״ל באה לקנות ממתקים כדי לחגוג עם משפחתה, הדבר הכי טבעי. שכל אחד יחשוב על המשפחה שלו. אנחנו חייבים להילחם בפשיעה הנוראה הזו. חייבים למגר אותה, לשבור לפושעים את העצמות. אני מקווה ומצפה מכל ממשלה שתקום שתשים את הנושא של מיגור הפשיעה בחברה הערבית כנושא עליון בסדר העדיפויות. צריך לסיים עם שפיכות הדמים הנוראה הזאת, לחוקק את כל החוקים שצריך, להשתמש בכל הכלים, ולשים קץ לתופעה האיומה הזאת. נתפלל שלא נראה עוד קורבנות של אזרחים ישראלים תמימים שהולכים לקנות בחנות ופושעים זורקים עליהם רימון. בהקשר של הציבור הערבי בישראל והחברה הערבית: החברה הערבית בישראל היא חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית. בניה ובנותיה תורמים הרבה מאוד לחברה הישראלית. יש הרבה רגעים של מתח בתקופה האחרונה, וחשוב לי לומר: בד בבד עם מלחמה בפשיעה, בד בבד עם מיגור הפשיעה ותמיכה במשטרה ובכל כוחות הביטחון, חייבים גם לשמור על הזכויות של האזרחים. לא ניתן ולא אפשרי להיכנס לבית של אזרח, לא משנה מאיפה הוא, בלי צו של בית משפט. לא ניתן להיכנס לבית של רופא בדואי בנגב בלי צו של בית משפט. ומצד שני, כל החברה כולה, יהודים וערבים, צריכים להילחם בכל הכוח בפשיעה". מדברי רעיית נשיא המדינה, מיכל הרצוג: "אני חושבת שהלב נשבר לכולם. כולנו בני אדם. ראיתי את התמונות של לינה, שבסך הכל רצתה לבוא לקנות כדי לשמח את המשפחה ביום ההולדת, וכמו שסמיר אמר לנו, היא הייתה אישה כל כך מיוחדת. אי אפשר להישאר אדישים לתמונות כאלו בכל החברה, ובאמת לשים סוף לפשיעה הזאת". צלם: גרגורי באדו, מקליט: אבנר דביר

3
NWS️ 18/11/2026

חידוש אישור עבודה בגובה: איך עובדים וקבלנים בחיפה והצפון נערכים לפני שהתוקף פג אתרי הבנייה בחיפה ובקריות לא מאטים, ובמקביל גדל מספר העובדים שמבלים את רוב יום העבודה שלהם על פיגומים, גגות ובמות הרמה | כל אחד מהם צריך אישור עבודה בגובה בתוקף | האישור הזה לא נצמד לעובד לכל החיים: הוא ניתן לתקופה מוגבלת, ובסופה העובד חייב לעבור הדרכת רענון | מי שמפספס את התאריך מגלה את זה בדרך כלל ביום הכי לא נוח, כשמפקח הבטיחות עוצר את העבודה

3
NWS️ 18/11/2026

קיבלתם מפתח לדירה חדשה וגיליתם סדקים ורטיבות? כך מתעדים ליקויים ומה קובע חוק המכר על תקופת הבדק קבלת המפתח לדירה חדשה היא רגע משמעותי, אך לא פעם מתגלים כבר בימים הראשונים סדקים, כתמי רטיבות, שקיעת ריצוף או ליקויים אחרים | בשלב זה חשוב להבין שמדובר לא רק באכזבה אסתטית, אלא לעיתים בליקויי בנייה מהותיים בעלי השלכות בטיחותיות וכלכליות. תיעוד מסודר והיכרות עם ההסדרים שקובע חוק המכר דירות לגבי תקופת בדק ואחריות הם המפתח לשמירה על הזכויות מול הקבלן

3
Created on
האמנתם שליברמן יסכים לשבת בממשלה עם חרדים ולהתפשר בחוק הגיוס?

אביגדור ליברמן, קרדיט: סיון שחור, ענבה, לע''מ

The poll has expired!

WP Twitter Auto Publish Powered By : XYZScripts.com