מכתבי האישום שהגישה עו”ד לוסאנא סאיג עולה כי במועד הרלבנטי לכתב האישום הוקם מתקן לייצור חשמל מאנרגיה סולארית בצפון ולשם הקמת המתקן התקשרה החברה הזוכה בקשר עסקי עם חברה בתחום התשתיות, בה למתלונן היו מניות.
במועדים שונים קשרה חברתו של המתלונן קשרים עסקיים עם קבלנים שונים לצורך ביצוע העבודה וביניהם גם חברת כח האדם שבבעלות הנאשם המרכזי.
בשל כשלים בעבודת חברת קול מתכת, לפני כשלושה חודשים, הודיעה החברה שבבעלות המתלונן לנאשם על סיום ההתקשרות עם חברתו, במקביל קשרה קשר עסקי עם חברה אחרת בתחום.
בסמוך למועד סיום ההתקשרות החליט הנאשם להטיל אימה על החברה שבבעלות המתלונן על מנת להניעה לחדש את ההתקשרות עם חברתו ולאור האמור, הגיע הנאשם עם אחיו ועם נאשם נוסף לאתר המיזם שילחו אש בציוד השייך למיזם ועזבו את המקום.
כתוצאה ממעשיהם נשרפו 403 ממרים ושווי הנזק הוערך בכ-1,770,000 שקלים.
למחרת, בשעות הבוקר, יצר הנאשם קשר טלפוני עם המתלונן וטען בפניו כי מאחר והבעלים של החברה החדשה עמה התקשרו חייב לו סך מיליון שקלים, החוב עובר אליו וזאת על אף שלא היה כל חוב כזה.
עוד הוסיף ואיים כי עדיף למתלונן לשלם את החוב שאם לא מה שקרה יום לפני, בעודו מתכוון להצתה, זו רק ‘ההתחלה’ והכל בכוונה להפחידו ולגרום לו לשלם לו את הכסף או לגרום לא לסיים את ההתקשרות עם החברה המתחרה.
הנאשם המשיך לצור קשר עם המתלונן באמצעות הודעת וואטסאפ ואיים עליו בפגיעה בו ובבני משפחתו אם לא ישלם לו כסף וימשיך להעסיק את החברה המתחרה.
בין היתר, שלח הנאשם למתלונן את ההודעות הבאות: “הוא עוד עובד אין לנו שום כוונות לוותר על החוב”, בתגובה שאל המתלונן “אתה רוצה שאני אזרוק אותו מהאתר?”, והנאשם ענה: “תעשה מה שאתה רואה לנכון, אם ישאר אתה תשלם” והוסיף ואיים “שתי אופציות לך: 1. מחר בבוקר אם הוא בשטח אתה חייב ואני אקיר לך חברים שלי הטובים וחמודים כמוני מרחובות” (השגיאות במקור).
מספר שבועות אחרי פנה הנאשם פעם נוספת למתלונן באמצעות הודעות וואטסאפ ואיים עליו: “על פי בדיקה שלנו הוא שם”, “טוב אתה וכל משפחתך חייבים, לא אדבר איתך שוב, ביי”, וכן “ניסיתי להמנע לא עבד מצטערף” (השגיאות במקור).
מהפרקליטות נמסר: “לנאשם מיוחסות עבירות של הצתה, סחיטה באיומים והיזק בזדון מיוחד, לנאשמים הנוספים מיוחסות עבירות של הצתה והיזק בזדון מיוחד.
התיק נחקר על ידי היאל”כ במשטרת ישראל”.
