להחזיק שגרת מלחמה זה קשה.
שום דבר לא במקום.
לא ההרגלים, לא מצב הרוח, לא אנחנו. לחלקנו נגמרו המילים, ולאחרים יש רצון וצורך לדבר, לשתף ולפרוק.
המצב המלחיץ גורם לעצירת הנשימה ולעיתים לקיפאון והתכווצות הגוף, הרבה פעמים הקושי מורגש כמועקה או כאב באזור מערכת העיכול, ומכאן הביטויים “הבטן מתכווצת מכאב” או “הבטן מתהפכת”.
ההסברים המדעיים לכך הם שהתחושות והכאבים הללו נובעים מהפרשה או אי הפרשה של הורמונים מסוימים, או במילים אחרות, האיזון בגוף מופר וגורם לתופעות לוואי.
גם הרגלי האכילה שלנו מושפעים מהמצב.
יש שיחושו בחוסר תיאבון או בבחילות, לא יצליחו לשתות באופן מספק, ומערכת העיכול תגיב בהתאם.
ארוחות שאינן מסודרות ומאוזנות יגרמו לעצירות, ומצד שני עוררות יתר, לחץ וחרדה מוגברים יגרמו לשלשולים.
חשוב לשים לב לשני מצבים קיצוניים, חוסר תיאבון מצד אחד ואכילה שאינה רגועה מצד שני, רצון להעסיק את הפה כל הזמן.
ברירת המחדל במקרים אלה תהיה מזון שאינו דורש לעיסה רבה.
מזון שומני, מלוח או מתוק יהיה “מנחם” יותר, ולכן יהיו רבים שיעדיפו מוצרי מאפה למיניהם, גלידה, מעדנים מתוקים וחטיפים מלוחים ומתוקים.
ליד החטיפים, שגורמים לצמא, יתבקש להוסיף גם שתייה מתוקה ואז עם או בלי לשים לב, נכנסים למעגל של:
“טוב, עכשיו המצב לחוץ, ואני חייב משהו שירגיע אותי.
אחר כך נחשוב מה הלאה.
לא יכול לשלוט בזה, זה המצב. יש כל כך הרבה דברים לדאוג להם.
אני יודע שזה מזיק לי, אבל אין לי כוחות להתמודד גם עם זה עכשיו”.
זהירות, רצפה רטובה! מזיזים וממשיכים.
למי שקשה לשים גבולות בדרך כלל, כרגע פשוט מזיז אותם.
ומה בקשר לילדים?
איך אפשר להחזיק כל כך הרבה בעת ובעונה אחת?
גם עבודה, גם ילדים, גם אני עצמי. ואז יתכן ועולה המחשבה: צריך לשמור על הילדים מהרבה כיוונים.
לפחות בענייני האוכל אשחרר.
חשוב לשחרר, השאלה החשובה היא כמה: חלקית? לגמרי? ומה יהיה בהמשך?
אין תשובה חד משמעית, דרך האמצע והאיזון היא המועדפת.
במצבים קיצוניים כמו התקופה הנוכחית כמעט לא אפשרי לשמור על שִגרה בכל הגזרות ועם זאת אפשר לנסות להחליט מהו הקו האדום שלנו.
איזה גבול לא נרצה לאפשֵר לחצות? נשתדל להרחיק את הגבול במקום לבטל אותו לגמרי.
הנה כמה דוגמאות
גם אם הולכים לישון יותר מאוחר וקמים יותר מאוחר, לא מוותרים על כללי היגיינה בסיסיים; מנסים לכוון את המתבגרים לא להפוך יום ולילה.
גם אם מזמינים יותר אוכל מבחוץ, נשים לב להזמין יותר אוכל מבושל ופחות מטוגן.
גם אם אוכלים יותר חטיפים, לא כדאי לפוצץ את המזווה בעשרים סוגים כי יש מלחמה ולא יודעים מה יהיה מחר. אפשר לקנות סוג או שניים בכמות לשבוע שבועיים, כדאי להעדיף חטיפים שמכילים חומרי גלם מוכרים ולא רשימת רכיבים אינסופית.
גם אם קשה לנו להכין סלט מושקע ולהתמיד לאכול ירקות, אפשר להחליט להכין רק שני סוגי ירקות חתוכים, או להכניס ירקות חתוכים גס לסיר, להכין מרק ולטחון הכול יחד.
מרק ירקות טחון יכול מתקבל יותר טוב, גם מחליק בגרון ולא דורש עוד מאמץ.
מה יכול לעזור?
להחליט מה מכניסים הביתה ומה בטוח לא.
מה כן?
ירקות ופירות טריים וקפואים, לחמים רצוי מקמח מלא או כוסמין, מוצרי חלב, רצוי גבינות ויוגורט טבעי.
חומרי גלם: עוף, דגים, בשר.
קטניות יבשות או מוכנות ומבושלות באריזה סגורה או שקיות קפואות.
דגנים, רצוי מלאים: שיבולת שועל, בורגול, קוסקוס, קינואה, פסטה, אטריות אורז, אורז בר.
מה פחות או בכלל לא?
שתיה מתוקה לסוגיה ומיצים טבעיים.
קורנפלקס ממותק.
מעדנים מתוקים, להפחית. אפשר לקנות כמות סבירה לשבוע כתחליף לממתק.
חטיפים מלוחים ומתוקים, כאמור, עדיף אלו עם רשימת רכיבים מינימלית ומוכרת.
מוצרים מעובדים המכילים מרכיבים שאין לנו במטבח הביתי, כמו מייצבים, מתחלבים, מחזקי טעם ועוד.
עוגות ועוגיות מוכנות.
מה אפשר להכין בבית?
שייק פירות טריים או קפואים.
יוגורט טבעי או במתיקות מעודנת עם פרי חתוך כמו בננה, תפוח או חופן פירות יער קפואים.
עוגיות ביתיות: עוגיות שיבולת שועל, עוגיות שוקולד צ’יפס, עוגיות פיצוחים.
פנקייק.
מתכון לעוגיות ביתיות מתקתקות, מזכיר קצת טוסטי
מכיל: דגן מלא, קמח מלא או כוסמין, חלבון, ביצים ושומן מומלץ, מאגוזים ושקדים.
מתאים כנשנוש בוקר לצד תה או קפה, כארוחת ארבע בתוספת פרי או יוגורט, וגם לשלוח בקופסה לחייל.
חומרים
2 כוסות קמח מלא/ קמח כוסמין 80%.
2 כפיות שטוחות אבקת אפייה.
1 שקית סוכר וניל.
חצי כפית מלח.
3 ביצים.
חצי כוס סוכר.
2 כפות מיץ תפוזים.
גרידת לימון או תפוז.
1 כוס שקדים.
2 כוסות אגוזי מלך.
אפשר לשלב גם אגוזי לוז או פיסטוקים ואפשר להוסיף 50 גרם שוקולד מריר קצוץ.
הכנה
מערבבים את החומרים היבשים.
מוסיפים את שאר המצרכים ולשים ידנית עד קבלת בצק דביק.
בידיים רטובות יוצרים רולדות באורך 30 ס”מ ומניחים בתבנית על נייר אפייה.
אופים 30 דקות ב-170 מעלות עד הזהבה.
מוציאים מהתנור ומצננים לגמרי.
פורסים בסכין לחם לפרוסות דקות ומחזירים לאפייה נוספת בחום של 140 מעלות למשך כ-25 דקות עד שהפרוסות יבשות לגמרי.
שנזכה לימים שקטים ובשורות טובות.
הכותבת היא, בתיה שהרבני, תזונאית קלינית בראייה משפחתית במכבי שירותי בריאות בצפון ועוסקת בליווי אישי ובהנחיית קבוצות הורים במכבי אקטיבי (מכון לטיפול בעודף משקל בילדים) ומרצה בפני צוותי חינוך ובני נוער.
